Niddah 1:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות ופרשה וראתה היא טמאה וכולן טהורות אע"פ שאמרו מטמאה מעת לעת אינה מונה אלא משעה שראתה

ר' עובדיה מברטנורא

היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות

הא דלא תני היתה עסוקה בטהרות ופרשה וראתה, וקתני היתה יושבת במטה, לאשמועינן דמשום דיש לה וסת ודיה שעתה, המטה נמי טהורה, כדקתני וכולן טהורות. הא אם אין לה וסת, דמטמינן מעת לעת, המטה נמי טמאה, כמשכב נדה עצמה שמטמא טומאה חמורה לטמא אדם לטמא בגדים שעליו

אע"פ שאמרו

אשה שאין לה וסת מטמאה מעת לעת.

אינה מונה

ימי נדה אלא משעה שראתה

--------------------------------------

משנה ג

רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקנה אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה אבל הלכה כרבי אליעזר

ר' עובדיה מברטנורא

ארבע נשים דיין שעתן

דאינן רגילות לראות דם

אבל הלכה כרבי אליעזר

והכי מסיק בגמרא דהלכה כרבי אליעזר

Nidah1: 2

כֵּיצַד דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ? הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת, וּפֵרְשָׁה וְרָאֲתָה — הִיא טְמֵאָה וְכֻלָן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה.

What is [an example of the law that] her time suffices for her? [If a woman] had been sitting on a bed and handling tohoros, and she left [the bed] and discovered [a discharge of uterine blood], she is tamei but they all are tahor. Even though [the Sages] said [that] she conveys tumah [retroactively] for twenty-four hours, she begins counting only from the time that she sees [the discharge].

Nidah1: 3

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן — בְּתוּלָה, מְעֻבֶּרֶת, מֵנִיקָה, וּזְקֵנָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְּתוּלָה. אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

R’ Eliezer says: [There are] four women whose times suffice for them: a virgin, a pregnant woman, a nursing woman, and an old woman. R’ Yehoshua said: I heard [this law] only [with regard to] a virgin. However, the law is like R’ Eliezer.

Suggestions