משנה ו
בית שמאי אומרים אין מטבילין חמין בצונן ולא צונן בחמין לא יפים ברעים ולא רעים ביפים בית הלל אומרים מטבילין כלי שהוא מלא משקין והטבילו כאילו לא טבל מלא מי רגלים רואים אותם כאילו הם מים מלא מי חטאת עד שירבו המים על מי חטאת רבי יוסי אומר אפילו כלי מחזיק כור ואין בו אלא רביעית כאילו לא טבל
ר' עובדיה מברטנורא
אין מטבילין חמין בצונן
דאוכלים ומשקין אין להם טהרה במקוה, אלא המים שנטמאו בלבד, מטעם השקה וחיבור, ואין השקה מועלת אלא במין עם מינו, חמין בחמין ויפים ביפים ומרים במרים, אבל מין בשאינו מינו אין השקה מועלת בהן ולא נטהרו המים
מלא משקין
כגון יין ושמן ומי פירות וכל משקין חוץ ממים
כאילו לא טבל
משום דחייצי. ודוקא שלא נשתנו מראיהן, שלא נתבטלו במים
מלא מי רגלים רואין אותן כאילו הן מים
דמי רגלים מין מים הן, וכשהשיקו עליהן מי מקוה נעשו חיבור להן ולא חייצי ונטהר הכלי. ויש ספרים שגורסין, רואין אותן כאילו הן יין, ואם היו משתנים מראיהן וחוזרים למראה מים, מתבטלים במים ונטהר הכלי. וכגירסא זו מוכח בתוספתא
מלא מי חטאת
מים שנתקדשו באפר פרה, ומהם מזים על טמאי מתים
עד שירבו המים על מי חטאת
שיהיה רוב הכלי פנוי כדי שירבו מי מקוה הנכנסים בו על מי חטאת שהיו בתוכו. ואם לאו, עדיין הוא בטומאתו והרי הן כשאר משקין שחוצצין בין הכלי ובין מי המקוה
כור
שלשים סאין
ואין בו אלא רביעית
מי חטאת. או שאר משקין
כאילו לא טבל
דסבירא ליה לרבי יוסי רביעית משקין או רביעית מי חטאת שבתוך הכלי, פוסלין בטבילה, וחוצצין אפילו בתוך כלי גדול, עד שיסיר הרביעית של משקין או של מי חטאת ויחזור ויטבילן ריקן. ואין הלכה כר' יוסי
--------------------------------------------
משנה ז
כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה ברביעית זה חומר בשותה משקין טמאים מבמקוה שעשו בו שאר המשקין כמים
ר' עובדיה מברטנורא
כל האוכלים מצטרפין
אכל אוכלים טמאים מכמה מינים ויש בכולן כחצי פרס שהן שני ביצים לרש"י וביצה ומחצה לדברי רמב"ם, מצטרפין לפסול גוייתו מלאכול בתרומה. וכן שתה מכמה מינים של שבעה משקין שהם מים יין שמן דבש חלב דם טל, שאילו בלבד נקראין משקין, כולן מצטרפין זה עם זה לפסול את הגויה ברביעית הלוג, דכתיב מכל האוכל אשר יאכל וכל משקה אשר ישתה, לימד על האוכלין שכולן מצטרפין ועל משקין שכולן מצטרפין
שעשו בו שאר משקין
לפסול את הגויה
כמים
ואין שאר משקין פוסלין את המקוה בשלשה לוגין כמים. אי נמי, אין שאר משקין משלימין שיעור מקוה לארבעים סאה כמים, דכתיב מקוה מים, ולא מקוה של שאר משקין