משנה ב
הכר והכסת של עור הרי אלו צריכין שיבואו בהם המים כסת עגולה והכדור והאמום והקמיע והתפלה אינן צריכין שיבואו בהם המים זה הכלל כל שאין דרכו להכניס ולהוציא טובלים סתומים
ר' עובדיה מברטנורא
הכר
הוא ששוכב עליו
הכסת
הוא שמשים תחת מראשותיו
שיבואו בהן המים
לתוכן. שדרך כר וכסת של עור להכניס ולהוציא מה שבתוכן
כסת עגולה
וקטנה שעושים השרים תחת מראשותיהן
הכדור
פלוט"א
והאמום
דפוס שעושים עליו את המנעל. והוא עשוי מעור וממלאים אותו בשער או במוכין
והקמיע
של כתב או של עקרין מחופה עור
ותפלה
של יד או של ראש
אינן צריכים שיבואו בהן המים
לפי שאין דרך להכניס ולהוציא מה שבתוכן
------------------------------------
משנה ג
אלו שאינם צריכים שיבאו בהם המים קשרי העני והנימין וחבט של סנדל ותפלה של ראש בזמן שהיא חוצה ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת ואזני החמת ואזני התרמול
ר' עובדיה מברטנורא
קשרי העני
בגדיו של עני שנקרעו וקשרן, הקשר ההוא אינו עשוי להתיר לעולם, הלכך אין צריך להתירו בשעת טבילה כדי שיבואו עליו מים
והנימין
נימין ופתילין שתולין על שפת הסדין לנוי ועושים בהן קשרים, ואינן עשויין להתיר לעולם
וחבט של סנדל
אזנים שיש לרצועות של סנדל, אין צריך להתיר הקשר שלהן בשעת טבילה, שאין אותו קשר עשוי להתיר
בזמן שהיא חוצה
שהקשר חוצץ, שאין המים נכנסים לתוכה. ואימתי יהיה זה, כשהקשר מהודק יפה ואז אינו עשוי להתיר. ולפי שהוא עשוי להתקיים אין צריך להתירו בשעת טבילה
ושל זרוע
קשר של תפלה של יד
בזמן שאינה עולה ויורדת
דמיהדק הקשר הרבה ואין הרצועה עולה ויורדת בו
ואזני החמת
אזני הנוד יש בהם קשרים מהודין
תורמל
כיס גדול של עור שנושאין הרועים. ובלשון מקרא קרוי ילקוט