Mikvaos 7:7-8:1 - Mishna Yomit

משנה ז

הטביל בו את המטה אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה טהורה מפני שהמים מקדמין מקוה שמימיו מרודדין כובש אפילו חבילי עצים אפילו חבילי קנים כדי שיתפחו המים ויורד וטובל מחט שהיא נתונה על מעלות המערה היה מוליך ומביא במים כיון שעבר עליה הגל טהורה

ר' עובדיה מברטנורא

הטביל בו את המטה

שרגליה גבוהות, ואי אפשר להטבילה כולה כאחת במקוה קטן כזה ששיערו מצומצם אא"כ רגליה שוקעות בטיט

העבה

שאינו נרוק ואין מטבילין בו

שהמים מקדמין

להטביל הרגלים קודם שישקעו בטיט, ובמים הוטבלו

שמימיו מרודדים

שאין המים עמוקים, מחמת שהמקוה רחב והמים מתפשטים בכולו. ואע"פ שיש בו ארבעים סאה אין כל גופו מתכסה במים בבת אחת

כובש

לצד אחד של מקוה

אפילו חבילי עצים וקנים

ואע"ג דנראה כמקוה שחלקו, אפילו הכי הואיל והמים נכנסין ביניהן לא הוי חלוק. וכובש דנקט, מפני שהעצים והקנים צפים על פני המים, וצריך לכבוש עליהם אבנים כדי שיכנסו תחת המים

היה מוליך ומביא במים

מנענע המים בידיו

כיון שעבר הגל

של מים על המעלה של מקוה שהמחט מונח בה וצפו מי הגל על המחט, טהורה. ולפי שהמחט דקה וקטנה וירא פן תפול במים, דרך להטבילה כן

------------------------------------

פרק ח

משנה א

ארץ ישראל טהורה ומקואותיה טהורים מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין אפילו נתמלאו בקילון שבארץ ישראל שחוץ למפתח כשרים אף לנדות מלפנים מן המפתח כשרים לבעלי קריין ופסולים לכל הטמאים ר' אליעזר אומר הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה והרחוקים טהורים

ר' עובדיה מברטנורא

ארץ ישראל טהורה

ואפילו עיירות של כותים שבתוכה. שלא גזרו טומאה אלא על ארץ העמים בחוצה לארץ

ומקואותיה טהורים

ולא מחזקינן להו בשאובים, דסתמא בהכשר נעשו

לבעלי קריין

להתירן בדברי תורה. דבעל קרי אסור בדברי תורה עד שיטבול, וכי טביל אפילו במקוה שכל מימיו שאובין מותר

אפילו נתמלאו בקילון

שמילאו מים בכתף ושפכו לתוך גומא ומאותו גומא יש דרך שהולכים המים למקוה

שחוץ למפתח

חוץ לפתח המדינה

כשרים אף לנדות

להתירן לבעליהן, ואע"ג דאיכא איסור כרת. ולא חיישינן שמא חסרים היו ונפלו עליהם מים שאובים ונתמלאו, דחוץ לפתח המדינה אין רגל בני אדם מצויה שם

לפנים מן המפתח

לפנים מפתח המדינה

ופסולים לכל הטמאים

שבני אדם מצויין שם הרבה וממלאים בכתף מים ונותנים שם לכבס ולרחוץ

מפני הכביסה

שיש לומר חסרים היו ונפסלו מן הכלים שמכבסים שם

והרחוקים טהורים

שאין מכבסים בהן וליכא למיחש להכי. ואין הלכה כר' אליעזר

Mikvaos7: 7

[ז] הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בְּטִיט הֶעָבֶה, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְקַדְּמִין. מִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִין, כּוֹבֵשׁ אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים אֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּחוּ הַמַּיִם, וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. מַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַּמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל, טְהוֹרָה.

7. [If] one immersed therein a bed, even though its feet were sunken into thick mud, it [becomes] tahor, because the water comes first. [Regarding] a mikveh of shallow water, one can depress [therein] even bundles of wood or bundles of reeds so that the water rises, and one can then go down and immerse himself. [If] a needle was placed on the steps of a cave and one moved the water to and fro, as soon as a wave passes over it, it becomes tahor.

Mikvaos8: 1

[א] אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה וּמִקְוָאוֹתֶיהָ טְהוֹרִים. מִקְוְאוֹת הָעַמִּים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, אֲפִילּוּ נִתְמַלְּאוּ בְּקִילוֹן. שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁחוּץ לַמַּפְתֵּחַ כְּשֵׁרִים אַף לַנִּדּוֹת. מִלִּפְנִים מִן הַמַּפְתֵּחַ כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין וּפְסוּלִים לְכָל הַטְּמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ טְמֵאִים מִפְּנֵי הַכְּבִיסָה, וְהָרְחוֹקִים טְהוֹרִים.

1. The Land of Israel is tahor and its mikvaos are tahor. Mikvaos of Gentiles outside the land are valid for baalei keri, even if they were filled by a canal. Those in the Land of Israel outside the town-gate are valid even for niddos. Those within the town-gate are valid for baalei keri but are invalid for all [others] who are tamei. R’ Eliezer says: Those near a town or a road are [deemed] tamei because of washing [clothes therein], and those distant are deemed tahor.

Suggestions