פרק ז
משנה א
יש מעלין את המקוה ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט הנרוק אמר ר' עקיבא היה ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה ר' יוחנן בן נורי אומר אבן הברד כמים כיצד מעלין ולא פוסלין מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת נפל מהם סאה לתוכו והעלהו נמצאו מעלין ולא פוסלין
ר' עובדיה מברטנורא
יש מעלין
משלימין לארבעים סאה
ולא פוסלין
בשלשה לוגין שאובין. וכולהו מפרש כיצד
הכפור
גשמים שיורדין נקפים
גליד
מים שקפאו על פני הארץ או על פני המים
טיט הנרוק
טיט רך ורקיק שנעשה כמו רוק
אבן הברד כמים
כמים שאובים דאמרינן לקמן פוסלים ולא מעלים. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי. והלכה כעדותן של אנשי מידבא שעושין מקוה מן השלג אפילו לכתחלה
נמצאו מעלין
שהשלימוהו
ולא פוסלין
בשלשה לוגין שאובין. שהרי סאה היא הרבה יותר משלשה לוגין, ולא נפסל המקוה בכך
--------------------------------
משנה ב
אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והתמד עד שלא החמיץ כיצד פוסלין ולא מעלין מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב ונפל מהם קרטוב לתוכו לא העלהו פוסלו בשלשה לוגין אבל שאר המשקין ומי פירות והציר והמורייס והתמד משהחמיץ פעמים מעלין ופעמים שאינן מעלין כיצד מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת נפל לתוכו סאה מהם לא העלהו היו בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה הרי זה כשר
ר' עובדיה מברטנורא
המים
שאובין. בין טמאין בין טהורים
מי כבשים
מים שכבשו בהן זיתים או מיני ירקות
ומי שלקות
מים ששלקו בהן שלקות
והתמד
חרצנים וזגים או שמרים שנתן עליהן מים
עד שלא החמיץ
דאם החמיץ נידון כמי פירות
קורטוב
אחד מששים וארבע בלוג
פעמים מעלין
כדמפרש, כשיש במקוה ארבעים סאה מים כשרים ונתן בו סאה מי פירות, ואח"כ נטל סאה ממנו מים ומי פירות מעורבים יחד, הרי כל הסאה של מי פירות שנשארה במקוה משלימים את המקוה
פעמים אין מעלין
כדקתני במקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת