משנה ח
מטהרים את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב כיצד מביא סלון של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו היה בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון ארבעים סאה
ר' עובדיה מברטנורא
העליון מן התחתון
כגון שהיה העליון מים שאובים ותחתון מים כשרים
והרחוק מן הקרוב
ולא חיישינן שמא בא אדם והפסיק השקתו ולא עלתה לו טבילה
מביא סילון של חרס או של אבר
והוא הדין של עץ או של עצם או של זכוכית
אבר
עופרת
ומניח ידו תחתיו
של הסילון כדי שלא יצאו מים לחוץ כשהוא מתמלא עד שעה שישיק ויתחברו עם המקוה האחר
אפילו כשערה
דהקלו בשאובה שהיא דרבנן. אבל אם היה העליון חסר מכשיעור ובא להכשירו על ידי השקה להשלימו לכשיעור, אין די בהשקה כשערה, דאפילו רבי יהודה דמיקל טפי בפרק ב' דגיטין, בעי טופח על מנת להטפיח
ממלא בכתף
דמאחר שיש במקוה ארבעים סאה מים כשרים אפילו כל מים שאובין שבעולם אין פוסלין אותו
-------------------------------------
משנה ט
כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף ולערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד ר' יהודה אומר חלוף הדברים נפרצו זה בתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד
ר' עובדיה מברטנורא
לשתי
מלמעלה למטה
לערב
מימין לשמאל
חלוף הדברים
מלמעלה למטה אין מצטרף, מימין לשמאל מצטרף. ואין הלכה כרבי יהודה
נפרצו זה בתוך זה
היינו מלמעלה בראש הכותל. דדוקא כשנסדק הכותל או ניקב ולמעלה בראשו שלם הוא דבעינן כשפופרת הנוד, אבל כשנפרץ הכותל בראשו והמים מתחברין שם, סגי ברום כקליפת השום וברוחב כשפופרת הנוד