משנה ה
השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה ומזין ממנה וצריכה צמיד פתיל ופוסלת את המקוה ניקבה מלמטה או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהם כשירה וכמה יהיה בנקב כשפופרת הנוד אמר רבי יהודה בן בתירא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפופרת הנוד והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה ושלחו בית שמאי ופחתוה שבית שמאי אומרים עד שיפחתו רובה
ר' עובדיה מברטנורא
השוקת
אבן חלולה שעל שפת המעין, והמים נכנסין לה דרך חור שבדופנה, ומשקין בה הבהמות
אין ממלאים ממנה
מים למי חטאת
ואין מקדשין בה
אין נותנים אפר פרה על המים שבתוכה, דאינה חשובה כלי. והכא מיירי בסלע מחובר שחקקו, ואפילו תלוש שחיברו ולבסוף חקקו, הואיל ולא היה עליו שם כלי בתלוש אינו חשוב כלי
ואינה צריכה צמיד פתיל
אם היא באוהל המת מצלת על מה שבתוכה בכיסוי לבד בלא צמיד פתיל, לפי שאינה חשובה כלי אלא כבור ודות שמצילים על מה שבתוכם בכיסוי לבד
ואינה פוסלת את המקוה
אם נפלו מי גשמים מתוכה למקוה אין נחשבים מים שאובים לפסול את המקוה
וכמה יהא בנקב
לבטלו מתורת כלי שלא יפסול את המקוה מטעם שאיבה
כשפופרת הנאד
ושיעורו שיהיו שתי אצבעות של יד הסמוכות לגודל חוזרות ברחבן בריוח בתוך הנקב
שוקת יהוא
כך היתה נקראת
וכל טהרות של ירושלם נטבלים על גבה
שמטבילים בתוכה ועושים טהרות. ולא היה בשוקת ארבעים סאה, אלא מקוה שלם היה בצדה ומי השוקת מתערבים בו דרך נקב כשפופרת
עד שתפחת רובה
אפילו יש בנקב כשפופרת הנאד לעולם תורת כלי עליה עד שתשבר רובה
-------------------------------------
פרק ה
משנה א
מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול העבירו על גבי שפה כל שהוא כשר חוצה לה שהמעין מטהר בכל שהוא העבירו על גבי בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה חזר והמשיכו פסול לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת עד שידע שיצאו הראשונים
ר' עובדיה מברטנורא
מעין שהעבירו על גבי השוקת
שהוא כלי. ולא שוקת שבסלע
פסול
להטביל במים שבתוך השוקת ובמים שיוצאים ועוברים מן השוקת לחוץ, הואיל ומי המעין כולם שופכים לתוך השוקת. אבל אם מי המעין עוברים על שפת השוקת כל שהוא, אע"פ שמקצתם עוברים בתוך השוקת, כשר להטביל במים שעל שפת השוקת או חוצה לה, דמעין מטהר בכל שהוא
והפסיקו
שאין מי הבריכה מחוברין למעין
הרי הוא כמקוה
ואין מטהר בכל שהוא עד שיהא שם ארבעים סאה
חזר והמשיכו
שחיבר מי המעין לבריכה
פסול לזבים
דכבר פסק חיותן. וזבים ומצורעים ומי חטאת כתיב בהו מים חיים