פרק ג
משנה א
רבי יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה ונתערבו כשרים מפני שלא נקרא עליהן שם פסול אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו בו שלשה לוגין ונחלק לשנים פסול מפני שנקרא עליו שם פסול ורבי יהושע מכשיר שהיה רבי יהושע אומר כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלשה לוגין וחסר אפילו קרטוב כשר מפני שחסרו לו שלשה לוגין וחכמים אומרים לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד
ר' עובדיה מברטנורא
רבי יוסי אומר. ולזה לוג ומחצה ונתערבו
והרי יש כאן שלשה לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה, אע"פ כן כשרין
שלא נקרא עליהם שם פסול
שאם היו מוסיפים מים כשרים בכל אחד עד תשלום שיעור של מקוה, היה כל אחד מהן כשר
ונחלק לשנים
והוסיפו בכל אחד מים כשרים עד שיש בכל אחד מהם כשיעור מקוה
פסול
כל אחד מהן
וחסר אפילו קרטוב
לאחר שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין מצומצמים נחסר ממנו אפילו קרטוב של מים
כשר
להוסיף עליו מים ולהשלימו לשיעור מקוה. שאי אפשר שבאותו שחסר לא חסר מעט מן השלשה לוגין, ונמצא שלא היה בו שלשה לוגין מים שאובין
קרטוב
חלק מס"ד בלוג
עד שיצא ממנו מלואו
המים שהיו בו תחילה כשנפלו בו שלשה לוגין מים שאובין
ועוד
מעט יותר כדי לחסר משלשה לוגין. כגון מקוה שהיו בו עשרים סאה מים כשרים ונפלו לתוכו שלשה לוגין מים שאובין ונתמלא אח"כ מי גשמים, לעולם הוא בפסולו עד שיוציא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחילה, ועוד מעט יותר, למעט שלשה לוגין
-------------------------------
משנה ב
כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים ר' אלעזר בן עזריה פוסל אלא אם כן פקק
ר' עובדיה מברטנורא
שיעמיד בחצר ארבעים סאה
מקוה כשר למטה מן הפסול, ופותקן לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר, דאמרינן גוד אסיק. וכל שכן אם הכשר למעלה והפסול למטה, דאמרינן גוד אחית
אא"כ פסק
שפסקו מימיו ויצאו ממנו מלואו ועוד כדאמרן. ויש גורסים אא"כ פקק כלומר אא"כ סתם על המקוה אשר עשה עד שלא יגע אחד באלה המים. וגירסה ראשונה נראית לי עיקר. ואין הלכה כר' אליעזר בן עזריה