משנה ז
המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים רבי אליעזר אומר אם עונת גשמים הוא אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה
ר' עובדיה מברטנורא
לנגבן
תרגום והנה חרבו, והא נגובו. ודוקא לנגבן, שלא נתכוין לקבל המים, לכך לא נעשו שאובין, דכתיב אך מעין ובור, מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם, אף בור שאין בו תפיסת ידי אדם
אם עונת גשמים היא
שנתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים
אם יש בו כמעט מים בבור
גרסינן. ולא גרסינן או
ישבר
הקנקנים ויפלו המים שבתוכן לבור. דהמשכה היא, כיון שמתוך כלים שבורים נופלים לבור
ואם לאו
שאינה עונת גשמים, אי נמי שאין מים בבור
לא ישבר
דאם אינה עונת גשמים הרי לא יוכל לעשות מקוה מן המים שבקנקנים בלבד, דסבירא ליה לרבי אליעזר שאובה שהמשיכוה כולה או רובה, פסולה. אבל כשהיא עונת גשמים, ישבר להמשיך אלו המים ויתמלא רוב המקוה במי גשמים. וכשאין בו מים כלל, לא ישבר אע"פ שהיא עונת גשמים, שמא יפלו מן המים לבור רביעית קודם שבירה. ור' אליעזר לטעמיה דאמר לעיל רביעית מים פוסלים את המקוה לכתחילה
רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר
דקסבר שלשה לוגין פוסלין את המקוה בין בתחילה בין בסוף, ולא רביעית, ולא חיישינן שמא יפלו לבור שלשה לוגין קודם שבירה. ואף על גב דלאו עונת גשמים היא, ישבר, דיכול להמשיך עד שיעור מקוה, דקסבר שאובה שהמשיכה כולה, טהורה. ואין הלכה כר' אליעזר
או יכפה
שכופה הקנקנים שעל הגג שלא יפלו המים מתוכן לבור, אלא יפלו לצד אחר ומשם נמשכים לבור
אבל לא יערה
שאם הגביה הקנקנים ועירה אותן נעשו כמים שאובין, שהרי יש בהן תפיסת ידי אדם
------------------------
משנה ח
הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו ישבר ואם לאו לא ישבר דברי ר' אליעזר ורבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר
ר' עובדיה מברטנורא
הסייד
אומן הסד את הבור בסיד כדי שיחזיק מימיו, ודרכו להביא הסיד לבור בעציץ, ואותו בור היו בו מים כשרים ונשקע העציץ לתוך המים ונתמלא
אם היו המים צפים על גביו כל שהו ישבר
שלא נשאבו המים, דכל שעה הן מעורבין. אבל אם היה מעלה העציץ בידו היו נפסקים ונעשים תלושין
ואם לאו
שאין המים צפים על גביו
לא ישבר
ובשאינה עונת גשמים איירי. דאם היה עונת גשמים כיון דאיכא מים בבור ישבר, כדאמרן
רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר
דיכול להמשיך, כדפרישנא לעיל