Mikvaos 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

ספק מים שאובין שטהרו חכמי' ספק נפלו ספק לא נפלו אפילו נפלו ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד אין בו נפל לאחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספיקו טהור מפני שיש לו במה יתלה היו שניהם פחותים מארבעים סאה ונפל לא' מהם ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספיקו טמא שאין לו במה יתלה

ר' עובדיה מברטנורא

ספק מים שאובים שטיהרו חכמים

במסכת טהרות פרק הזורק טומאה, תמן תנינן, אלו ספיקות שטיהרו חכמים ספק מים שאובין למקוה

ספק נפלו

שלשה לוגין מים שאובים במקוה חסר

ספק יש בהן ארבעים סאה

כלומר ספק היה במקוה ארבעים סאה כשרים קודם שנפלו השאובין, דשוב אין השאובין פוסלים אותו

שיש לו במה יתלה

שיש לו מקום לתלות נפילתן שלא גרמו לו פסול

שאין לו במה יתלה

דמה נפשך בהי מינייהו דנפל פסלוהו, הלכך שניהם פסולין. והאי דמטהרינן הכא ספק מים שאובין במקום שיש לו במה לתלות, היינו משום דשאובין דרבנן. והא דתניא בתורת כהנים אך מעין ובור מקוה מים, מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים, אסמכתא בעלמא היא

--------------------------------------------

משנה ד

רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה ושלשה לוגין על פני המים וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף שיעורו שלשה לוגין

ר' עובדיה מברטנורא

בתחילה

שלא היה במקוה מים כלל כשנפל בו רביעית מים שאובין, ונשלם אח"כ שיעורו במי גשמים

על פני המים

לאחר שהיו בו הרבה מים כשרים

וחכמים אומרים

והלכה כחכמים

Mikvaos2: 3

[ג] סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים: סָפֵק נָפְלוּ סָפֵק לֹא נָפְלוּ; אֲפִילּוּ נָפְלוּ, סָפֵק יֶשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בָהֶם; שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד אֵין בּוֹ, נָפַל לְאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל. סְפֵקוֹ טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה. הָיוּ שְׁנֵיהֶם פְּחוּתִים מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל לְאֶחָד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.

3. [These are the cases of] doubt pertaining to drawn water that the Sages declared tahor: There is a doubt whether it fell [into the mikveh] or it did not fall; or [alternatively] even if it [definitely] did fall, there is a doubt whether there was forty se’ah [in the mikveh] or whether there was not; or [alternatively] there were two mikvaos, one containing forty se’ah and the other not, and it fell into one of them but he does not know into which one it fell. These doubtful cases are [adjudged] tahor, because there is something on which to depend. [But if] they each contained less than forty se’ah, and it fell into one of them and he does not know into which one it fell, this doubtful case is [adjudged] tamei, because there is nothing to depend on.

Mikvaos2: 4

[ד] רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רְבִיעִית מַיִם שְׁאוּבִין בַּתְּחִלָּה פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף שִׁעוּרוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין.

4. R’ Eliezer says: One reviis of drawn water disqualifies a mikveh at the beginning, but three lugin [when] on the surface of the water. But the Sages say: Both at the beginning and at the end the amount is three lugin.

Suggestions