Mikvaos 2:1-2

פרק ב


משנה א


הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהם ואינו יודע באי זה מהן טבל ספיקו טמא


ר' עובדיה מברטנורא


הטמא שירד לטבול. ספיקו טמא


דאוקי גברא אחזקתיה ובחזקת טומאה הוא


----------------------------------


משנה ב


מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות במה דברים אמורים בטומאה חמורה אבל בטומאה קלה כגון אכל אוכלים טמאים ושתה משקין טמאים בא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל ספיקו טהור רבי יוסי מטמא שר' יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בפסולו עד שיודע שטהר אבל ספיקו ליטמא ולטמא טהור


ר' עובדיה מברטנורא


בין ברשות היחיד בין ברה"ר טמאות


אע"ג דספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור, האי ספק טהרה הוא ולא ספק טומאה


בטומאה חמורה


באב הטומאה שמטמאתו מן התורה


טומאה קלה


דרבנן


אכל אוכלים טמאים


אכל חצי פרס מאוכלים טמאים או שתה רביעית משקין טמאין, נפסל גופו מלאכול בתרומה, ופוסל את התרומה מדרבנן. וכולן משמונה עשר דבר שגזרו בו חכמים, וכולן מפורשים פרק קמא דשבת


ואפילו טבל


דהשתא איכא תרתי לריעותא, שמא לא טבל כלל ואפילו טבל שמא קודם טבילה נתחסר, אפילו הכי ספיקו טהור


רבי יוסי מטמא


ואפילו בטומאה דרבנן. משום דגברא בחזקת טומאה


אבל ספיקו ליטמא ולטמא


כגון ספק אכל אוכלים טמאין או לא אכל, הרי ספיקו ליטמא. או ודאי אכל אוכלים טמאים, ספק נגע בככר של תרומה ספק לא נגע, הרי ספיקו לטמא, בהני מטהר רבי יוסי, דאין כאן חזקת טומאה. ואין הלכה כר' יוסי


Mikvaos2: 1
[א] הַטָּמֵא שֶׁיָּרַד לִטְבּוֹל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל; אֲפִילּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ; שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאֶחָד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל — סְפֵקוֹ טָמֵא.
1. [If] a tamei person went down to immerse himself, [but] there is a doubt whether he immersed himself or did not immerse himself; or [alternatively] even if he [definitely] did immerse himself, there is a doubt whether there was forty se’ah [of water] or not; or [alternatively] there were two mikvaos, one containing forty se’ah and the other not, and he immersed himself in one of them but does not know in which one — these doubtful cases are [adjudged] tamei.
Mikvaos2: 2
[ב] מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר, כָּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְמֵאוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה. אֲבָל בְּטֻמְאָה קַלָּה — כְּגוֹן אָכַל אֹכָלִים טְמֵאִים וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִים, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין — וְיָרַד לִטְבּוֹל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל; אֲפִילּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ; שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל — סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁטָּהַר. אֲבָל סְפֵקוֹ לִטַּמֵּא, וּלְטַמֵּא, טָהוֹר.
2. [If] a mikveh was measured and found lacking, all ritually pure foods that were prepared on its basis heretofore, whether in a private domain or in a public domain, are tamei. In regard to what are these words said? [Only] in [a case of] severe tumah. But in [a case of] mild tumah — for instance, one who ate tamei foods or drank tamei liquids, or one whose head and greater part of his body entered into drawn water, or three lugin of drawn water fell over his head and greater part of his body — [if] he went down to immerse himself, [but] there is a doubt whether he immersed himself or did not immerse himself; or [alternatively] even if he did immerse himself, there is a doubt whether there was forty se’ah [of water] or not; or [alternatively] there were two mikvaos, one containing forty se’ah and the other not, and he immersed himself in one of them but does not know in which one — these doubtful cases are [adjudged] tahor. R’ Yose declares him tamei. For R’ Yose says: Anything that has a chazakah of tumah is forever in its disqualified state until it is known that it became tahor. However, a doubtful case of whether he became tamei, or [whether he] caused tumah, is [adjudged] tahor.