פרק ב
משנה א
הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהם ואינו יודע באי זה מהן טבל ספיקו טמא
ר' עובדיה מברטנורא
הטמא שירד לטבול. ספיקו טמא
דאוקי גברא אחזקתיה ובחזקת טומאה הוא
----------------------------------
משנה ב
מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות במה דברים אמורים בטומאה חמורה אבל בטומאה קלה כגון אכל אוכלים טמאים ושתה משקין טמאים בא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל ספיקו טהור רבי יוסי מטמא שר' יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בפסולו עד שיודע שטהר אבל ספיקו ליטמא ולטמא טהור
ר' עובדיה מברטנורא
בין ברשות היחיד בין ברה"ר טמאות
אע"ג דספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור, האי ספק טהרה הוא ולא ספק טומאה
בטומאה חמורה
באב הטומאה שמטמאתו מן התורה
טומאה קלה
דרבנן
אכל אוכלים טמאים
אכל חצי פרס מאוכלים טמאים או שתה רביעית משקין טמאין, נפסל גופו מלאכול בתרומה, ופוסל את התרומה מדרבנן. וכולן משמונה עשר דבר שגזרו בו חכמים, וכולן מפורשים פרק קמא דשבת
ואפילו טבל
דהשתא איכא תרתי לריעותא, שמא לא טבל כלל ואפילו טבל שמא קודם טבילה נתחסר, אפילו הכי ספיקו טהור
רבי יוסי מטמא
ואפילו בטומאה דרבנן. משום דגברא בחזקת טומאה
אבל ספיקו ליטמא ולטמא
כגון ספק אכל אוכלים טמאין או לא אכל, הרי ספיקו ליטמא. או ודאי אכל אוכלים טמאים, ספק נגע בככר של תרומה ספק לא נגע, הרי ספיקו לטמא, בהני מטהר רבי יוסי, דאין כאן חזקת טומאה. ואין הלכה כר' יוסי