משנה ה
מאימתי טהרתן בית שמאי אומרים משירבו וישטופו ובית הלל אומרים רבו אף על פי שלא שטפו ר' שמעון אומר שטפו אף על פי שלא רבו כשרין לחלה וליטול מהן לידים
ר' עובדיה מברטנורא
מאימתי טהרתן
של קרובים ורחוקין
משירבו וישטופו
משירדו גשמים וירבו מי הגשמים על המים שהיו בהם כבר קודם ששתה מהם הטמא או שמילא מהם בכלי טמא, וגם שיהיו שוטפין ויעברו על שפת הגבא ויצאו לחוץ. ושיעור השטיפה, כל שהוא
רבו
לא כבית שמאי דבעו תרוייהו שירבו וישטופו, אלא כיון שרבו מי גשמים שבאו אח"כ על המים שהיו בהן בשעת טומאתן, נטהרו, אע"פ שלא שטפו ויצאו לחוץ
ר' שמעון אומר מששטפו
מי גשמים על גדותיו של גבא ויצאו לחוץ, נטהר הגבא
אע"פ שלא רבו
מי הגשמים שבאו אחרי כן על המים שהיו בגבא בשעת טומאתן
כשרים לחלה
מי גבאים הללו דתנן במתניתין, כשרים להשתמש בהן לחלה, ללוש ולבשל בהן חלה
וליטול מהן לידים
לכל דבר שצריך נטילת ידים
--------------------------------------------
משנה ו
למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו שתה טמא ושתה טהור טהור שתה טמא ומלא בכלי טהור טהור שתה טמא ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור מלא בכלי טמא ושתה טהור טהור מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור טהור מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור נפלו מים טמאים ושתה טהור טהור נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור טהור נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור כשרים לתרומה וליטול מהם לידים
ר' עובדיה מברטנורא
מי תמצית שלא פסקו
ההרים מזחילתן ועדיין הן מבצבצין ממי הגשמים שירדו עליהן, אלו מבטלים הטפה הראשונה הטמאה שהיתה בגבא. לפיכך שתה טמא ושתה טהור כל זמן שלא פסקו, טהור, דמים טמאים שנפלו שם, נטהרו. וזו היא המעלה, דהני דלעיל לא עלתה טבילה למים הטמאים, ואילו הכא עלתה. אבל אין כשרים לטבילת אדם וכלים וידים