Tohoros 9:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת יתננה לעני הכהן דר"מ ר' יהודה אומר יוליך את המפתח מיד רש"א מעת לעת

ר' עובדיה מברטנורא

הגומר את זיתיו

לאחר שעבר זמן הגתות והבדים. דבשעת הגתות והבדים הא תנן בחגיגה שהכל נאמנים על התרומה בשעת הגתות והבדים

ושייר קופה אחת

כדי שיפריש ממנה תרומה ומעשר בטהרה ויתננה לעיני הכהן, שהכהן עצמו יראה שגמר עתה את זיתיו, שאם לא יתננה לעיני הכהן, הוא אינו נאמן לומר ששמרן בטהרה, כיון שעבר זמן הגתות והבדים. ואית ספרים דגרסי לעני הכהן, משום דתרומה מועטת כזו שמפריש לאחר הגתות והבדים אין רגילין לתת אותה אלא לכהן עני, משום הכי תני כהן עני, והוא הדין דמצי לתת אותה לכהן עשיר

יוליך לו את המפתח מיד

ומהימנינן ליה במאי דאמר שעתה גמר זיתיו

ר' שמעון אומר מעת לעת

של גמר לקיטת הזיתים, אם הביא לו את המפתח מהימנינן ליה. והלכה כר' יהודה. ובתוספתא משמע דמיד דקאמר ר' יהודה, היינו כל אותו היום

-----------------------------------------

משנה ה

המניח זיתים בכותש שימתונו שיהו נוחין לכתוש הרי אלו מוכשרים שימתונו שימלחם בש"א מוכשרים ובה"א אינן מוכשרים הפוצע זיתים בידים טמאות טימאן

ר' עובדיה מברטנורא

המניח זיתים בכופש

גרסינן. והוא סל גדול שמניחים בו זיתים לכמור

שימתונו

שיתרככו ותהיה בהן לחלוחית. ויש ספרים שגורסים בכותש, שמניחים אותם במכתשת ימים רבים כדי שייעשו רפים ורכים ויהיו נוחין להכתש

הרי אלו מוכשרים

במוהל היוצא מהן, שכבר נגמרה מלאכתן

בית הלל אומרים אין מוכשרים

דלא נגמרה מלאכתן עדיין

הפוצע זיתים

ממעכן בידים מסואבות

טימאן

דידים מסואבות פוסלות את התרומה, וכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה. והן מוכשרים בפציעתו, דניחא ליה במשקה דטייף עלייהו, שמתוך כך הן מרבים טעם

Taharos9: 4

הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו וְשִׁיֵּר קֻפָּה אַחַת, יִתְּנֶנָּה לְעֵ[י]נֵי הַכֹּהֵן; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹלִיךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת.

One who finished his olives and left over one porous box, should place it in the presence of a Kohen; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: He should bring the key immediately. R’ Shimon says: From the time [he finishes] to [the same] time [the next day].

Taharos9: 5

הַמֵּנִיחַ זֵיתִים בַּכּוֹתֵשׁ שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיְּהוּ נוֹחִין לִכְתֹּשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיִּמְלָחֵם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֻכְשָׁרִים; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינָן מֻכְשָׁרִים. הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן.

[If] one places olives in a crusher, in order that they soften so that they should be easier to crush, they are susceptible [to tu-mah]. [If he left them there] in order that they soften so that he may salt them, Beis Shammai say: They are suscep-tible; but Beis Hillel say: They are not susceptible. [If] one squashes olives with his tamei hands, he has made them tamei.

Suggestions