Tohoros 5:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

מי שישב ברה"ר ובא אחד ודרס על בגדיו או שרקק ונגע ברוקו על רוקו שורפים את התרומה ועל בגדיו הולכין אחר הרוב ישן ברה"ר ועמד כליו טמאים מדרס דברי ר"מ וחכמים מטהרין נגע בא' בלילה ואין ידוע אם חי אם מת ובשחר עמד ומצאו מת ר"מ מטהר וחכמים מטמאים שכל הטומאות כשעת מציאתן

ר' עובדיה מברטנורא

על רוקו שורפים

שעל רוקים הנמצאים שורפים את התרומה, כדתנן בפירקין דלעיל, ואע"פ שהן ספק, ולא אזלינן בתר רובא

ועל בגדיו הולכים אחר הרוב

אם רוב אנשי אותה העיר זבים וזבות, שורפין

כליו טמאין מדרס

אע"ג דבישב ובא אחר ודרס הולכין אחר הרוב, ישן שאני, דחיישינן שמא רוב בני אדם דרסו על בגדיו ואחד מהן זב או זבה

וחכמים מטהרין

כיון דהוי ספק טומאה ברה"ר, טהור, שמא לא דרס כלל

נגע באחד בלילה

ברה"ר דוקא מיירי

וחכמים

אם ראוהו חי מבערב אע"פ שבא שחרית ומצאו שמת, מודים חכמים לר"מ שהוא טהור, וכשלא ראהו חי פליגי. והלכה כחכמים

----------------------

משנה ח

שוטה אחת בעיר או כנענית או כותית כל הרוקים שבעיר טמאין מי שדרסה אשה על בגדיו או שישבה עמו בספינה אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה כליו טהורין ואם לאו ישאלנה

ר' עובדיה מברטנורא

שוטה אחת בעיר

ודוקא אשה שוטה, אבל אדם שוטה לא. דאשה רגילה בנדות ואין אדם רגיל בזיבות

או נכרית

והוא הדין לנכרי, דמדאורייתא אין חילוק בין זכר לנקבה, וכולן טהורין, ורבנן גזרו עלייהו שיהיו כזבים. וכן כותית אין חילוק בין כותי לכותית למאן דאמר כותים גרי אריות הן, וגם האידנא גזרו עלייהו שיהיו כנכרים לכל דבריהם

כל הרוקין שבעיר טמאים

שדרכן להלך בכל העיר

או שישבה עמו בספינה

דמטמאה מדרס אע"פ שאין בגדיה נוגעים, כדתנן בריש פרק ג' דזבים

אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה כליו טהורים

דאם היתה נדה או זבה לא היתה דורסת על בגדיו ולא נכנסת עמו בספינה

Taharos5: 7

מִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרֻקּוֹ, עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. יָשַׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָמַד, כֵּלָיו טְמֵאִים מִדְרָס; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת, וּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן.

[Regarding] someone who was sitting in the public domain and one came and tread on his clothes, or spit and he touched his saliva, with regard to his saliva we burn terumah, but with regard to his clothes we follow the majority. [If] he was sleeping in the public domain and then awoke, his clothes are tamei as a midras; [these are] the words of R’ Meir. But the Sages rule [them] tahor. [If] someone touched a person at night, and it is not known whether [that person] was alive or dead, and in the morning he arose and found him dead, R’ Meir rules [that he is] tahor. But the Sages rule [that he is] tamei, because all [uncer-tainties of] tumah are [decided] according to [their status at] the time of their discovery.

Taharos5: 8

שׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר, אוֹ כְנַעֲנִית אוֹ כוּתִית, כָּל הָרֻקִּים שֶׁבָּעִיר טְמֵאִין. מִי שֶׁדָּרְסָה אִשָּׁה עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִסְפִינָה, אִם מַכִּירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וְאִם לַאו, יִשְׁאָלֶנָּה.

[If there is] one deranged female in the town, or a Canaanite woman or a female Cuthean, all the spittle in the town is tamei. [Regarding] someone upon whose garments a woman tread, or who sat with him on a boat, if she recognizes him as someone who eats terumah, his garments are tahor. But if not, he must ask her.

Suggestions