Tohoros 4:2-3

משנה ב


השרץ בפי החולדה ומהלכת ע"ג ככרות של תרומה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור


ר' עובדיה מברטנורא


ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור
ואפילו ברשות היחיד, ואפילו אדם שיש בו דעת לישאל אוחז בטומאה. שאין לטומאה מקום שתהא נחה בו, שכל זמן שהיא בפי חולדה או בפי הכלב אינה חשובה נחה במקום, אלא טומאה עוברת היא, הלכך ספקו טהור, ואפילו אוחז בטומאה האדם שיש בו דעת לישאל


---------------------------------------


משנה ג


השרץ בפי החולדה והנבלה בפי הכלב ועברו בין הטהורים או שעברו טהורים ביניהן ספיקן טהור מפני שאין לטומאה מקום היו מנקרין בהן על הארץ ואמר הלכתי למקום הלז ואיני יודע אם נגעתי אם לא נגעתי ספיקו טמא מפני שיש לטומאה מקום


ר' עובדיה מברטנורא


היו מנקרין בהן
אם השליכו החולדה את השרץ והכלב את הנבילה מפיהם על הארץ והיו מנקרים בה, הרי יש מקום לטומאה וספיקה טמא


Taharos4: 2
הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וּמְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר.
[If] a sheretz was in the mouth of a weasel and [the weasel] was walking over bread loaves of terumah, [and] it is questionable whether it touched [the loaves or] did not touch [them], this doubt is [ruled] tahor.
Taharos4: 3
הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה, וְהַנְּבֵלָה בְּפִי הַכֶּלֶב, וְעָבְרוּ בֵין הַטְּהוֹרִים, אוֹ שֶׁעָבְרוּ טְהוֹרִים בֵּינֵיהֶן, סְפֵקָן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם. הָיוּ מְנַקְּרִין בָּהֶן עַל הָאָרֶץ, וְאָמַר: ,,הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נָגַעְתִּי אִם לֹא נָגַעְתִּי”, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה מָקוֹם.
[If] a sheretz was in the mouth of a weasel, or a neveilah in the mouth of a dog, and they passed between tahor [people], or ta-hor [people] passed between them, this doubt is [ruled] tahor, since the tumah does not have a place. [If] they were picking at [the sheretz or neveilah] on the ground, and [a tahor person] said, “I walked to that place but I do not know whether I touched [the tamei item] or did not touch [it],” the uncertainty is [ruled] tamei, because the tumah has a place.