Tohoros 3:8-4:1 - Mishna Yomit

משנה ח

תינוק שנמצא בצד העיסה והבצק בידו רבי מאיר מטהר וחכמים מטמאים שדרך התינוק לטפח בצק שיש בו נקירת תרנגולים ומשקין טמאין בתוך הבית אם יש בין משקין לככרות כדי שינגבו את פיהם בארץ הרי אלו טהורין ובפרה ובכלב כדי שילחכו את לשונו ושאר כל הבהמה כדי שיתנגב רבי אליעזר בן יעקב מטהר בכלב שהוא פיקח שאין דרכו להניח את המזון ולילך למים

ר' עובדיה מברטנורא

תינוק שנמצא בצד עיסה

תינוק טמא שנמצא בצד עיסה טהורה וחתיכה של עיסה זו בידו

ר' מאיר מטהר

ר' מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא וסבר דרוב תינוקות מטפחים בעיסה, ושמא לקח הוא עצמו את הבצק וטימא את העיסה, ומיעוט אין מטפחים ושמא אדם טהור לקח ונתן לו, ועיסה זו בחזקת טהרה עומדת, סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא, והוי פלגא ופלגא וטהור לענין תינוק שאין בו דעת לישאל

וחכמים מטמאים

לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא, ורוב תינוקות מטפחים. והלכה כחכמים

נקירת

נקבים נקבים יש בעיסה מחמת התרנגולים שנקרו בה

שינגבו את פיהן בארץ

דרך התרנגולים לאחר ששתו מנגבין פיהן בארץ, הילכך אם יש קרקע מפסקת בין משקין לככרות כדי שיוכלו לנגב בה פיהן לאחר ששתו, הככרות טהורים. ואם לאו, טמאים, שהרי נטמאו במשקין טמאים שהיה בפיהן של תרנגולים. ואע"ג דבשיש קרקע מפסקת מספקא לן אם נגבו פיהן אם לא, הוי ספק טומאה בדבר שאין בו דעת לישאל, וספיקו טהור

שהוא פיקח

ואין דרכו לשתות כל זמן שהוא מוצא לאכול, שהוא אומר כל שעה משקין מצויין ואין כל שעה אוכלין מצויין. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב

--------------------------

פרק ד

משנה א

הזורק טומאה ממקום למקום ככר לבין המפתחות מפתח לבין הככרות טהור רבי יהודה אומר ככר לבין המפתחות טמא מפתח לבין הככרות טהור

ר' עובדיה מברטנורא

הזורק. ככר לבין המפתחות

לא שנא זרק ככר טהור לבין מפתחות טמאות, ולא שנא זרק מפתחות טמאות לבין הככרות, ולא נודע אם נגע הככר במפתחות הטמאות, טהור הככר, דסבירא ליה להאי תנא זורק כמי שאין בו דעת לישאל דמי

ר' יהודה אומר ככר לבין המפתחות טמא

דסבירא ליה לרבי יהודה זורק כמי שיש בו דעת לישאל דמי, וספיקו טמא. מיהו כשזרק מפתח טמא בין ככרות, טהור, הואיל והטומאה אינה נחה במקום אלא עוברת על הטהור, ספקו טהור. ואין הלכה כר' יהודה. וככר ומפתחות דנקט במתניתין, הוא הדין לכל שאר דברים הנזרקים, אלא משום דאורחייהו דאינשי לזרוק ככר ומפתחות זה לזה, משום הכי נקט הני

Taharos3: 8

תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד הָעִסָּה וְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ. בָּצֵק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְקִירַת תַּרְנְגוֹלִים, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַכִּכָּרוֹת כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וּבְפָרָה וּבְכֶלֶב, כְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ אֶת לְשׁוֹנוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגֵּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַהֵר בְּכֶלֶב, שֶׁהוּא פִקֵּחַ, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לַמָּיִם.

[Regarding] a child who was found next to a dough and there is [a piece of] dough in his hand, R’ Meir rules [the dough] tahor. But the Sages rule [it] tamei, because it is the nature of a child to pat [dough]. [Regarding] a dough which has chickens’ peck marks, and there is tamei liquid inside the house, if there is [space] between the liquid and the loaves for [the chickens] to dry their mouths on the ground, [the dough] is tahor. And as regards a cow or a dog, [if there is sufficient space] for it to lick [its lips with] its tongue. And [as regards] all other animals, [if there is space enough] for [the liquid] to dry. R’ Eliezer ben Yaakov declares [the dough] tahor in the case of a dog, for it is intelligent, and it is not its nature to leave aside food and go to water.

Taharos4: 1

הַזּוֹרֵק טֻמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתֵּחוֹת, מַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתֵּחוֹת, טָמֵא. מַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, טָהוֹר.

[If] one throws tumah from place to place, [whether he throws] a loaf among keys, [or] a key among loaves, [the loaves are] ta-hor. R’ Yehudah says: [If one throws] a loaf among keys, [the loaf is] tamei. [But if one throws] a key among loaves, [the loaves are] tahor.

Suggestions