Negaim 11:7-8
משנה ז
קייטא שיש בה פספסים צבועים ולבנים פושין מזה לזה שאלו את ר"א והרי הוא פספס יחיד אמר להן לא שמעתי אמר לו ר' יהודה בן בתירא אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן אמר לו שמא יעמוד בו שני שבועות והעומד בבגדים שני שבועו' טמא אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים הפשיון הסמוך כל שהוא הרחוק כגריס והחוזר כגריס
ר' עובדיה מברטנורא
קייטא
מלבוש שרגילים ללבוש בימות החמה. תרגום קיץ, קייטא. ולי נראה שהוא לשון רומ"י שקורים למלבוש של אשה קוטייא
שיש לה פספסין
מנומרת בצבעים הרבה, לבן וירוק ושחור ודומיהן. פספסין לשון פס יד, שפיסת יד מבגד לבן ופיסת יד מבגד של צבע
ולבנים פושים מזה לזה
מלבן ללבן. ואף על פי שהצבוע מפסיק, חשוב פסיון. דפסיון רחוק מטמא בכגריס
והרי הוא פספס יחידי
כלומר, אם לא היה בו אלא פספס אחד לבן וכל שאר הפספסין צבועין, מי בעי הסגר, או לא, משום דאין לו להיכן יפשה
אמר להן לא שמעתי
כלומר קבלתי מרבותי דטעון הסגר ולא פירשו לי הטעם למה
אלמד בו
כלומר תרשיני לומר לפניך טעם לדבר
אם לפרש דברי חכמים הן
שלא תסתור מה שקבלתי
שמא יעמוד שני שבועות
שאע"פ שאין לו במה יפשה יכול לבוא לידי טומאה, אם יעמוד בעיניו שני שבועות
הפסיון הסמוך
כשפושה סמוך לאום
הרחוק
שהאום בראש אחד של בגד והפסיון בראשו השני
והחוזר
כגון שכהה בשני דקורעו ושורף מה שקרע, וכתיב ואם תיראה עוד בבגד ושרף וגו', וזהו החוזר. ושעורו בכגריס
----------------------------------------
משנה ח
השתי והערב מיטמאים בנגעים מיד רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו כמה יהא בפקעת ותהא מטמא בנגעים כדי לארוג ממנה שלש על שלש שתי וערב אפי' כולה שתי אפי' כולה ערב היתה פסיקות אינה מיטמאה בנגעים ר' יהודה אומר אפי' פסיקה אחת וקשרה אינה מיטמאה
ר' עובדיה מברטנורא
השתי והערב
של צמר, שניכר בין שתי לערב, שהשתי דק והערב עב מאוד
השתי משישלק
דכתיב בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב, מה בגד, שנגמרה מלאכתו, אף שתי וערב משתגמר מלאכתן. ות"ק סבר, או בשתי, הפסיק הענין
משישלק
במים רותחים. ויש ספרים שגורסים משישלה, כלומר משיהיו שולין ומסירים אותו מן היורה ששולקים אותן בה ללבנן
האונין של פשתן
אגודות מטוה של פשתן. ולפי שבפשתן אין ניכר בין שתי לערב כמו בצמר, משום הכי לא מפליג בהו בין שתי לערב
משיתלבנו
שנותנין אותן בתנור שיתחממו בהבל התנור ויתלבנו שם
פקעת
עץ שהנשים מסבבות המטוה מן הכוש לתוכו
כדי לארוג ממנה שלש על שלש
שיהא בה שיעור לעשות כל הבגד של שלש אצבעות על שלש אצבעות ממנה, גם השתי גם הערב, כדקתני ואפילו כולה שתי ואפילו כולה ערב
היתה פסיקות
שהיו החוטים שבפקעת מופסקין, לא הוי חיבור. אבל אם היו קשורים הוי חבור
אפילו פסיקה אחת
שאין בכל הפקעת אלא פסיקה אחת וקשרה, לא הוי חבור. ואין הלכה כרבי יהודה
Suggestions

