Negaim 11:7-8

משנה ז


קייטא שיש בה פספסים צבועים ולבנים פושין מזה לזה שאלו את ר"א והרי הוא פספס יחיד אמר להן לא שמעתי אמר לו ר' יהודה בן בתירא אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן אמר לו שמא יעמוד בו שני שבועות והעומד בבגדים שני שבועו' טמא אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים הפשיון הסמוך כל שהוא הרחוק כגריס והחוזר כגריס


ר' עובדיה מברטנורא


קייטא


מלבוש שרגילים ללבוש בימות החמה. תרגום קיץ, קייטא. ולי נראה שהוא לשון רומ"י שקורים למלבוש של אשה קוטייא


שיש לה פספסין


מנומרת בצבעים הרבה, לבן וירוק ושחור ודומיהן. פספסין לשון פס יד, שפיסת יד מבגד לבן ופיסת יד מבגד של צבע


ולבנים פושים מזה לזה


מלבן ללבן. ואף על פי שהצבוע מפסיק, חשוב פסיון. דפסיון רחוק מטמא בכגריס


והרי הוא פספס יחידי


כלומר, אם לא היה בו אלא פספס אחד לבן וכל שאר הפספסין צבועין, מי בעי הסגר, או לא, משום דאין לו להיכן יפשה


אמר להן לא שמעתי


כלומר קבלתי מרבותי דטעון הסגר ולא פירשו לי הטעם למה


אלמד בו


כלומר תרשיני לומר לפניך טעם לדבר


אם לפרש דברי חכמים הן


שלא תסתור מה שקבלתי


שמא יעמוד שני שבועות


שאע"פ שאין לו במה יפשה יכול לבוא לידי טומאה, אם יעמוד בעיניו שני שבועות


הפסיון הסמוך


כשפושה סמוך לאום


הרחוק


שהאום בראש אחד של בגד והפסיון בראשו השני


והחוזר


כגון שכהה בשני דקורעו ושורף מה שקרע, וכתיב ואם תיראה עוד בבגד ושרף וגו', וזהו החוזר. ושעורו בכגריס


----------------------------------------


משנה ח


השתי והערב מיטמאים בנגעים מיד רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו כמה יהא בפקעת ותהא מטמא בנגעים כדי לארוג ממנה שלש על שלש שתי וערב אפי' כולה שתי אפי' כולה ערב היתה פסיקות אינה מיטמאה בנגעים ר' יהודה אומר אפי' פסיקה אחת וקשרה אינה מיטמאה


ר' עובדיה מברטנורא


השתי והערב


של צמר, שניכר בין שתי לערב, שהשתי דק והערב עב מאוד


השתי משישלק


דכתיב בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב, מה בגד, שנגמרה מלאכתו, אף שתי וערב משתגמר מלאכתן. ות"ק סבר, או בשתי, הפסיק הענין


משישלק


במים רותחים. ויש ספרים שגורסים משישלה, כלומר משיהיו שולין ומסירים אותו מן היורה ששולקים אותן בה ללבנן


האונין של פשתן


אגודות מטוה של פשתן. ולפי שבפשתן אין ניכר בין שתי לערב כמו בצמר, משום הכי לא מפליג בהו בין שתי לערב


משיתלבנו


שנותנין אותן בתנור שיתחממו בהבל התנור ויתלבנו שם


פקעת


עץ שהנשים מסבבות המטוה מן הכוש לתוכו


כדי לארוג ממנה שלש על שלש


שיהא בה שיעור לעשות כל הבגד של שלש אצבעות על שלש אצבעות ממנה, גם השתי גם הערב, כדקתני ואפילו כולה שתי ואפילו כולה ערב


היתה פסיקות


שהיו החוטים שבפקעת מופסקין, לא הוי חיבור. אבל אם היו קשורים הוי חבור


אפילו פסיקה אחת


שאין בכל הפקעת אלא פסיקה אחת וקשרה, לא הוי חבור. ואין הלכה כרבי יהודה


Negaim11: 7
קַייְטָא שֶׁיֶּשׁ בָּהּ פִּסְפָּסִים צְבוּעִים וּלְבָנִים, פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: “וַהֲרֵי הוּא פִּסְפָּס יָחִיד?“ אָמַר לָהֶן: “לֹֹא שָׁמַעְתִּי.“ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: “אֲלַמֵּד בּוֹ.“ אָמַר לוֹ: “אִם לְקַיֵּם דִבְרֵי חֲכָמִים, הֵן.“ אָמַר לוֹ: “שֶׁמָּא יַעֲמוֹד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָעוֹמֵד בַּבְּגָדִים שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת טָמֵא.“ אָמַר לוֹ: “חָכָם גָּדוֹל אַתָּה שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים.“ הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא. הָרָחוֹק, כִּגְרִיס. וְהַחוֹזֵר, כִּגְרִיס.
[On] a coat that has colored and white parts, [the white parts] expand from one to another. R’ Eliezer was asked: ‘‘What if there is only one [white] section?’’ He said to them: ‘‘I was not taught.’’ R’ Yehudah ben Beseira said to him: ‘‘I can expound on this [subject].’’ He said to him: ‘‘If it is to uphold the words of the Sages, you may.’’ He said to him: ‘‘Perhaps it will remain the same for two weeks, and clothing that remains the same for two weeks is tamei.’’ He said to him: ‘‘You are a great scholar, for you have upheld the words of the Sages.’’ Contiguous expansion may be of any size. Distant [expansion] must be the size of a gris, and returning [expansion] must be the size of a gris.
Negaim11: 8
הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִטַּמְּאִים בִּנְגָעִים מִיָּד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשֶּׁתִי מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק, וְהָעֵרֶב מִיָּד, וְהָאוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן מִשֶּׁיִּתְלַבְּנוּ. כַּמָה יְהֵא בַּפְּקַעַת וּתְהֵא מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים? כְּדֵי לֶאֱרֹג מִמֶּנָּה שָׁלֹֹשׁ עַל שָׁלֹֹשׁ, שְׁתִי וָעֵרֶב, אֲפִילּוּ כֻלָּהּ שֶׁתִי, אֲפִילּוּ כֻלָּהּ עֵרֶב. הָיְתָה פְּסִיקוֹת, אֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִנְגָעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ פְסִיקָה אַחַת וּקְשָׁרָהּ, אֵינָהּ מִטַּמְּאָה.
The warp and the weft [threads] are immediately susceptible to negaim. R’ Yehudah says: The warp [is susceptible only] from the time it is boiled, the weft immediately, and spun threads of linen from when they are bleached. How much [yarn] must be on the spool to be susceptible to negaim? Enough to weave from it three by three [fingerwidths], warp and weft, even if it is all warp thread or all weft thread. [If the thread] is disconnected, it does not become tamei with negaim. R’ Yehudah says: Even [if] it is split only once and he tied it, it does not become tamei.