Negaim 11:3-4

משנה ג


העורות והבגדים הצבועים אין מיטמאין בנגעים הבתים בין צבועים בין שאינן צבועים מיטמאין בנגעים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר העורות כבתים ר' שמעון אומר הצבועים בידי שמים מיטמאין ובידי אדם אינן מיטמאין


ר' עובדיה מברטנורא


הצבועים


אפילו בידי שמים


הבתים בין צבועים


אפילו בידי אדם


העורות כבתים


ואפילו צבועים בידי אדם מיטמאין בנגעים. והלכה שהבגדים אין מיטמאין צבועים ואפילו בידי שמים, דכתיב בבגד צמר או בבגד פשתים, מה פשתים כברייתו, אף צמר כברייתו. וכתיב ולפשתים ולצמר, מה פשתים לבן אף צמר לבן. ועורות הצבועים בידי אדם אין מיטמאין בנגעים. אבל בידי שמים מיטמאין בנגעים, כדברי ר' שמעון


-----------------------------------


משנה ד


בגד ששתיו צבוע וערבו לבן ערבו צבוע ושתיו לבן הכל הולך אחר הנראה הבגדים מיטמאין בירקרק שבירוקים ובאדמדם שבאדומים היה ירקרק ופשה אדמדם אדמדם ופשה ירקרק טמא נשתנה ופשה נשתנה ולא פשה כאילו לא נשתנה ר' יהודה אומר יראה בתחלה


ר' עובדיה מברטנורא


ששתיו צבוע


השתי שלו צבוע. ואין צבוע מיטמא


וערבו לבן


ואי אזלינן בתר הערב הוא לבן ומיטמא


הכל הולך אחר הנראה


בסתם בגדים הערב נראה, בכרים וכסתות השתי נראה. והכל לפי האומנות


ירקרק


ירוק שבירוקים


אדמדם


אדום שבאדומים. כלומר שמראה הירקות והאדמימות בהם חזק מאד. ירקרק, ככנף הטווס וכהוצין של דקל. אדמדם, כזהורית יפה שבדם


היה ירקרק


כגריס, ולבסוף שבוע פשה אדמדם אצל ירקרק


נשתנה ופשה


כגון שהיה בתחילה ירקרק כגריס, ולבסוף שבוע פשה ונעשה גדול כסלע, ובין האום ובין הפשיון שלו אדמדם


נשתנה ולא פשה


בתחילה כגריס של ירקרק ולבסוף כגריס של אדמדם


כאילו לא נשתנה


ואותו שפשה טעון שריפה, ואותו שלא פשה מסגירו שבוע שני


יראה בתחלה


דחשיב כנשתנה לנגע אחר. ואין הלכה כר' יהודה


Negaim11: 3
הָעוֹרוֹת וְהַבְּגָדִים הַצְּבוּעִים אֵין מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים. הַבָּתִּים, בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָם צְבוּעִים, מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָעוֹרוֹת כַּבָּתִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַצְּבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם מִטַּמְּאִין, וּבִידֵי אָדָם אֵינָן מִטַּמְּאִין.
Colored leather and garments do not become tamei with negaim. Houses, regardless of their color, become tamei with negaim, these are the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: Leather is like houses. R’ Shimon says: Those colored naturally [lit., by heaven] become tamei; those [dyed] by man do not become tamei.
Negaim11: 4
ֶּגֶד שֶׁשִּׁתְיוֹ צָבוּעַ וְעֶרְבּוֹ לָבָן, עֶרְבּוֹ צָבוּעַ וְשִׁתְיוֹ לָבָן, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה. הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִין בִּירַקְרַק שֶׁבַּיְּרֻקִּים וּבַאֲדַמְדַּם שֶׁבָּאֲדֻמִּים. הָיָה יְרַקְרַק וּפָשָׂה אֲדַמְדָּם, אֲדַמְדַּם וּפָשָׂה יְרַקְרָק, טָמֵא. נִשְׁתַּנָּה וּפָשָׂה, נִשְׁתַּנָּה וְלֹֹא פָשָׂה, כְּאִילוּ לֹֹא נִשְׁתַּנָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵרָאֶה בַתְּחִלָּה.
A garment whose warp is colored and its weft is white, [or] its weft is colored and its warp is white, is always [judged] according to its appearance. Garments become tamei when greenest of the greens or when reddest of the reds. [If] it was deep green and spread deep red, [or] deep red and spread deep green, it is tamei. [If] it changed and expanded [or] changed and did not expand, it is as if it did not change. R’ Yehudah says: It should be examined anew.