Negaim 8:4-5
משנה ד
כל פריחת ראשי אברים שבפריחתן טהרו טמא כשיחזרו טמאים כל חזירת ראשי אברים שבחזירתם טימאו טהור נתכסו טהור נתגלו טמא אפילו מאה פעמים
ר' עובדיה מברטנורא
שבפריחתן טיהרו טמא
שעל ידי פריחתן טיהרו את הטמא. כשחזרו ונתגלו אחרי כן, חוזר לטומאתו
שבחזירתם טמאו טהור
שעל ידי חזרתן שחזרו ונתגלו. טמאו את הטהור, אם חזרו ונתכסו שפשה עליהם הנגע, טהור. ואם חזרו ונתגלו אח"כ, טמא. ואצטריך לאשמעינן דאפילו זימני טובא, כדקתני ואפילו מאה פעמים
------------------------------
משנה ה
כל הראוי ליטמא בנגע הבהרת מעכב את הפריחה כל שאינו ראוי ליטמא בנגע הבהרת אינו מעכב את הפריחה כיצד פרחה בכולו אבל לא בראש ובזקן בשחין במכוה ובקדח המורדין חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת טהורים פרחה בכולו אבל לא בכחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן לשחין למכוה ולקדח חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת אף על פי שנעשה מקום המחיה בהרת טמא עד שתפרח בכולו
ר' עובדיה מברטנורא
כל הראוי ליטמא בנגע הבהרת
כגון עור בשר
מעכב את הפריחה
אם נשתייר ממנו כל שהוא שלא פרחה בו, מעכב את טהרתו
וכל שאינו ראוי ליטמא בנגע הבהרת
כגון ראש וזקן וכל הני דחשיב בהדייהו
אין מעכבין את הפריחה
דאע"פ שלא פרח הנגע עליהם, כיון דפרח בשאר הגוף, טהור. וראשי אברים לא קא חשיב, דהנהו מעכבין את פריחה, דראויין ליטמא בנגע הבהרת נינהו, שהרי הנגע פושה בהן
ונעשו צרבת טהורים
אע"ג דעכשיו שנקרחו הראש והזקן ראויים ליטמא בנגע הבהרת, וכן שחין ומכוה וקדח המורדים שנעשו צרבת הרי הן כעור בשר, כיון דבשעת הפריחה לא היו ראויין, לא מעכבי וטהור
אע"פ שנעשה מקום המחיה בהרת טמא
דפריחה קמייתא לאו פריחה היא, כיון דאשתייר מעור הבשר חצי עדשה סמוך לראש, ופריחה דהשתא שנתכסית המחיה של חצי עדשה נמי לא חשיבא פריחה, כיון דכבר נקרחו ונעשו צרבת והרי הן כעור בשר, ולא מהני עד דפרח נמי עלייהו
Suggestions

