Negaim 7:3-4
משנה ג
בהרת ואין בה כלום בתחלה בסוף שבוע ראשון יסגיר בסוף שבוע שני לאחר הפטור יפטור עודהו מסגירו ופוטר ונולדו לו סימני טומאה יחליט בהרת ובה סימני טומאה יחליט עודהו מחליטו והלכו להן סימני טומאה בתחלה בסוף שבוע ראשון יסגיר בסוף שבוע שני לאחר הפטור יפטור
ר' עובדיה מברטנורא
בהרת
מהשתא איירי בבהרות טמאות
ואין בה כלום
לא מחיה ולא שער לבן
בתחלה
כשהובא אל הכהן. וכן בסוף שבוע ראשון, אם לא נולד בה כלום יסגיר
בסוף שבוע שני
אם לא נולד בה כלום, פטור. וכן לאחר הפטור, אם לא נולד בה כלום, עומד בפטור זה כל ימיו ושוב אינו מסגירו
עודהו מסגירו
שהיה רוצה להסגירו, בין בתחלה כשהובא אל הכהן בין בסוף שבוע ראשון, ולא הספיק להסגירו עד שנולדו סימני טומאה, כגון בתחלה בשער לבן ומחיה, ובסוף שבוע ראשון בשער לבן ומחיה ופשיון, יחליט. אבל משהסגירו, הא תנן לעיל בפרק ג', אין מחליטין את המוסגר
ופוטר
כלומר, או פוטרו. כגון בסוף שבוע שני. ואפילו לאחר הפטור אם נולדו סימני טומאה, יחליט
עודהו מחליטו
שהיה בא להחליט. ולא הספיק עד שהלכו סימני טומאה
בתחלה
כשהובא אל הכהן
או בסוף שבוע ראשון, יסגיר
אבל אם משהחליטו הלכו להן, כגון שהחליטו בשער לבן והלך לו שער לבן ובהרת קיימת, אין מסגירו עליה, אלא פוטרו וטהור
-----------------------------------------------
משנה ד
התולש סימני טומאה והכווה את המחיה עובר בלא תעשה ולטהרה עד שלא בא אצל הכהן טהור לאחר החלטו טמא אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדווד בתוך הסגירו מה הוא אמרו לי לא שמענו אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן טהור לאחר החלטו טמא התחלתי מביא להם ראיות אחד עומד בפני הכהן ואחד בתוך הסגירו טהור עד שיטמאנו הכהן מאימתי היא טהרתו ר' אליעזר אומר לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו וחכמים אומרים עד שתפרח בכולו או עד שתתמעט בהרתו מכגריס
ר' עובדיה מברטנורא
התולש סימני טומאה
כגון שער לבן בעור בשר, ושער צהוב בנתקים
והכווה את המחיה
דמשנכוית אינה סימן טומאה
עובר בלא תעשה
דהשמר בנגע הצרעת. וכל מקום שנאמר השמר, פן, ואל, אינו אלא לא תעשה
ולטהרה
כלומר ולענין טהרה מה דינו
עד שלא בא אצל כהן
אם תלשן, טהור. ואם תלשן לאחר חלוטו, טמא
הולכים לנדווד
גרסינן. והוא שם מקום
בתוך הסגירו מהו
אם תלש סימני טומאה בתוך שבוע של הסגר ראשון או של הסגר שני, מהו
התחלתי מביא להם ראיות
בתוספתא מייתי דכך היתה ראייתו, מפני מה עד שלא בא אצל כהן, טהור, לא מפני שלא ראה הכהן סימני הטומאה שבו, התולש סימני טומאה תוך הסגר נמי דין הוא שיהא טהור, שלא ראה הכהן סימני טומאה שבו. הלכך, אחד עומד בפני כהן, כלומר אחד אותו העומד בפני כהן ומיהר לתלוש סימני טומאה קודם שיאמר לו הכהן טמא אתה, ואחד אותו שתלשן תוך ימי הסגרו, בין זה ובין זה טהורין. וכן הלכה
מאימתי היא טהרתו
של אותו שתלש סימני טומאה לאחר חלוטו
כשיוולד לו נגע אחר ויטהר ממנו
דכיון דנתרפא מן השניה, איגלאי מלתא דחס רחמנא עליה, ואי נמי הוות קיימא קמייתא הוה מיתסי מינה כמו מזו
עד שתפרח בכולו
נגע האחרון, דליכא למיחש למידי. דהא אי הוה ביה נמי קמא, השתא מיהא הוי טהור
או עד שתתמעט בהרתו מכגריס
דאפילו לא נתלש השער ולא נכוית המחיה, היה נטהר, מכיון דנתמעטה הבהרת מכגריס. ומיהו עד שתפרח בכולו לא קאי אלא אתולש סימני טומאה, אבל כווה את המחיה אינו נטהר בפריחה, שאילו היתה המחיה קיימת לא היה טהור בפריחה. והלכה כחכמים
Suggestions

