Negaim 6:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

עשרים וארבע ראשי איברין באדם שאינן מיטמאין משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים וראשי אזנים וראש החוטם וראש הגויה וראשי הדדים שבאשה ר' יהודה אומר אף של איש ר' אליעזר אומר אף היבלות והדלדולין אינן מיטמאין משום מחיה

ר' עובדיה מברטנורא

שאינן מיטמאין משום מחיה

דכתיב וראהו הכהן, בעינן שיראה את הנגע עם המחיה כולה כאחד, וכשיש כגריס בראש החוטם או בראשי אצבעות הוא שופע אילך ואילך ואינו יכול ליראות כולו כאחד

ראשי אזנים

נחשבים כאחד. וכן ראשי דדין. ואין הלכה כר' יהודה שמנה ראשי דדין שבאיש

וראש הגויה

הוא גיד האמה

יבלות

לשון או חרוץ או יבלת פורו"ש בלע"ז

ודלדולין

בשר שפירש ונדלדל. ואית דגרסי ותלתולין, בשר שנעשה כמו תל גבוה. ואין הלכה כרבי אליעזר:

--------------------------

משנה ח

אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת תוך העין תוך האזן תוך החטם תוך הפה הקמטין והקמטין שבצואר תחת הדד ובית השחי כף הרגל והצפורן הראש והזקן השחין והמכוה והקדח המורדין אינן מיטמאין בנגעים ואינן מצטרפים בנגעים ואין הנגע פושה לתוכן ואינן מיטמאין משום מחיה ואין מעכבין את ההופך כולו לבן חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת הרי אלו מיטמאין בנגעים ואינן מצטרפין בנגעים ואין הנגע פושה לתוכן ואינן מיטמאין משום מחיה אבל מעכבין את ההופך כולו לבן הראש והזקן עד שלא העלו שער והדלדולין שבראש ושבזקן נדונים כעור הבשר

ר' עובדיה מברטנורא

שאינן מיטמאין בבהרת

בארבע מראות נגעים, שאת ותולדתה בהרת ותולדתה

תוך העין תוך האוזן

שכל אלו אינן חשובים כעור בשר, והכתוב אומר והיה בעור בשרו

הקמטין

שבשאר הגוף

והקמטין שבצואר

תנא סיפא לגלויי דקמטין דרישא קמטין של שאר הגוף הן. דלא תימא קמטין דצואר דוקא דלא מתחזי כאחריני

תחת הדד

כשנראית כמניקה את בנה, מה שאינו נראה באותה שעה אינו מטמא

ובית השחי

כשנראה כמוסק זיתים

כף הרגל

מה שתחת הקערורית של הרגל. דכל אלו אינן עור בשר הנראה

והצפורן

לא חשיבא עור בשר

הראש והזקן

אינן מיטמאין בבהרת, דכתיב נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא, אין לראש ולזקן טומאה אלא טומאת נתקין בלבד

השחין והמכוה והקדח המורדים

שלא נתרפאו יפה ולא נקרם העור שלהם כקליפת השום

אין מיטמאין משום נגע

דבשחין כתיב שחין ונרפא, ובמכוה נמי כתיב והיתה מחית המכוה

קדח

הוא שחין שבא מחמת דבר אחר, כגון מחמת מכת אבן או עץ או גפת או סיד, ומכוה נמי שלא באה מחמת האש עצמו אלא מחמת תולדות האש, כגון רמץ חם וגפסית חם, כל אלו קרויין קדח. לשון כקדוח אש המסים. וקדח המורד נמי שלא נתרפא ולא העלה קרום כקליפת השום, אינו מטמא משום נגע

המורדים

כל זמן שלא נתרפאו שלא העלו קרום קרויין מורדים, כלומר שעדיין עומדים במרדם. ואית דגרסי מוררים, בשני רישי"ן. לשון רר בשרו

ואין מצטרפים בנגעים

אם היה חצי גריס נגע בעור בשרו וחצי גריס באחת מן המקומות הללו, אין מצטרפין לכגריס

ואין הנגע פושה לתוכן

דכיון דלא מיטמאו באום לא מיטמאו נמי בפשיון

ואינן מיטמאין משום מחיה

דאם פרח בכולו ויש בראשו או בכף רגלו או בקמטין בשר חי, אין מיטמאין משום מחיה. אי נמי, אם היה אחד מן המקומות הללו מבוצר בתוך הנגע, אינו מיטמא משום מחיה

ואינם מעכבים את ההופך כולו לבן

אם פרחה הצרעת בכולו חוץ מאחד מן המקומות הללו, אין מעכבין, דכתיב וכסתה הצרעת את כל עור הנגע, עור הראוי להיות בו נגע, פרט לאלו שאין מיטמאין משום נגע

חזר הראש והזקן ונקרחו

שנקרח השער שהיה בהן ונעשה כעור בשר. וכן השחין והמכוה והקדח שנעשו צרבת, שנתרפאו וקרם עליהם עור כקליפת השום

הרי אלו מיטמאין בנגעים

בארבע מראות. וה"ה דהוי מצי למתני נתפשטו הקמטין, נמי מיטמאין בנגעים

ואין מצטרפין בנגעים

ראש וזקן אין מצטרפין. וכן עור הבשר והזקן, או עור הבשר והראש, אין מצטרפין. דאם בא לו חצי גריס נתק בראש, אי נמי חצי גריס נתק בזקן וחצי גריס נגע בעור בשר, אין מצטרפין. וכן חצי גריס שחין וחצי גריס מכוה, אין מצטרפין לכגריס

ואין הנגע פושה לתוכן

נגע של עור בשר אין פושה לא בנתק הראש. ולא בנתק הזקן ולא בשחין ולא במכוה, דלא חשיבי כעור בשר

ואין מיטמאין משום מחיה

דנתקים מיטמאין בשער צהוב ופסיון, ושחין ומכוה בשער לבן ופסיון

אבל מעכבין את ההופך כולו לבן

שאם פרחה הצרעת בכלו ונשאר הראש או הזקן שנקרחו שלא פרחה הצרעת בהן, או השחין והמכוה והקדח שנעשו צרבת, טמא עד שיפרח בכולו

הראש והזקן שלא העלו שער

כגון קטן דלא צמח זקנו או לא השעיר ראשו, נידונים כעור בשר ליטמא בבהרת. וכן הדלדולין שבראש ובזקן דלית בהו שער, נידונים כעור בשר, ומעכבים את הפריחה, והנגע פושה לתוכן, ומצטרפין לכגריס

Negaim6: 7

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רָאשֵׁי אֵבָרִין בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה: רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל אִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הַיַּבָּלוֹת וְהַדִּלְדּוּלִין אֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה.

There are twenty-four extremities on the body that do not become tamei because of michyah: the tips of the fingers and toes, the tips of the ears, the tip of the nose, the tip of the body, and a woman’s nipples. R’ Yehudah says: A man’s [nipples] as well. R’ Eliezer says: Also warts and hanging skin do not become tamei because of michyah.

Negaim6: 8

אֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת: תּוֹךְ הָעַיִן, תּוֹךְ הָאֹזֶן, תּוֹךְ הַחֹטֶם, תּוֹךְ הַפֶּה; הַקְּמָטִין, וְהַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר; תַּחַת הַדַּד, וּבֵית הַשֶּׁחִי, כַּף הָרֶגֶל, וְהַצִפֹּרֶן, הָרֹאשׁ, וְהַזָּקָן; הַשְּׁחִין, וְהַמִּכְוָה, וְהַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין. אֵינָן מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִים בִּנְגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, וְאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, הַשְּׁחִין, וְהַמִּכְוָה, וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין בִּנְגָעִים; וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן; וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, אֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, וְהַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן, נִדּוֹנִים כְּעוֹר הַבָּשָׂר.

These are the parts of the body that do not become tamei because of baheres: inside the eye, inside the ear, inside the nose, or inside the mouth; [in] folds [of skin], and [in] folds [of skin] on the neck; under the breast; the armpit; the sole of the foot; the nail; the head, and the beard; a raw boil, burn, or wound [lit. a boil, or a burn, or a wound that are rebellious]. [The above-mentioned parts of the body] do not become tamei because of negaim, nor do they combine with negaim, nor does a nega spread onto them, nor do they become tamei because of michyah, nor do they prevent him from [having the status of] turning completely white. [If] the head or beard became bald, [or if] the boil, burn, or wound developed a scab, they become tamei because of negaim, but they are not combined with negaim; a nega cannot spread into them; and they do not become tamei because of michyah, but they prevent [the status of] someone who turns completely white. The head and the beard before they have grown hair, and hanging skin on the head and on the beard, are judged like skin of the body.

Suggestions