Negaim 5:2-3
משנה ב
החליטו בשער לבן הלך שער לבן וחזר שער לבן וכן במחיה ובפשיון בתחלה ובסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי היא כמו שהיתה החליטו במחיה והלכה המחיה וחזרה המחיה וכן בשער לבן ובפשיון בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי היא כמו שהיתה החליטו בפשיון הלך הפשיון וחזר הפשיון וכן בשער לבן בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי היא כמות שהיתה
ר' עובדיה מברטנורא
הלך שער לבן
שהוחלט בעבורו
וחזר שער לבן
אחר תחתיו
וכן במחיה וכן בפשיון
או שלא חזר שער לבן, אלא שנולדה בו מחיה שהיא ג"כ סימן טומאה, או שפשה הנגע
בתחילה בסוף שבוע ראשון
כלומר, בין שההחלט היה בתחילה כשהובא אל הכהן, בין בסוף שבוע ראשון, בין בסוף שבוע שני, בין לאחר הפטור כגון שעמד בעיניו שני שבועות ופטרו ואחר הפטור בא שער לבן והחליטו, בכל הני גווני אם הלך לו שער לבן וחזר שער לבן, או מחיה או פשיון
הרי היא כמות שהיתה
כלומר, נשאר בטומאה כמו שהיה, הואיל ויש בו סימן טומאה, אע"פ שאין זה אותו סימן שהיה בשעת החלט
וחזר הפשיון וכן בשער לבן
הא דלא קתני הכא וכן במחיה, לפי שכשהלך הפשיון ובאת המחיה, פעמים שיהיה טהור, כגון שהמחיה מיעטה הנגע מכגריס
---------------------------
משנה ג
שער פקודה עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין איזה הוא שער פקודה מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו וחזרה עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא טהור איזה הוא שער פקודה מי שהיתה בו בהרת כגריס ובה שתי שערות והלך הימנה כחצי גריס והניחו לשער לבן במקום הבהרת וחזר אמרו לו כשם שבטלו את דברי עקביא אף דבריך אינן מקוימין
ר' עובדיה מברטנורא
שער פקודה
לשון פקדון, שהפקידה הבהרת את השער בעור הבשר והלכה לה
וחכמים מטהרים
וטעמייהו, דכתיב והיא הפכה, שהפכתו היא ולא הפכתו חברתה
אף דבריך אין מקויימין
דהאי נמי טהור. והלכה כחכמים
Suggestions

