משנה ב


הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג הפתוך שבסיד כדם המזוג בחלב דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה ממנה


ר' עובדיה מברטנורא


הפתוך שבשלג


המעורב בלובן ואודם שבבהרת העזה כשלג נראה


כיין המזוג בשלג


שלבנוניתו מרובה ואדמימות שבו מועט


והפתוך שבסיד ההיכל


והמעורב שבנגע שהוא כסיד ההיכל, נראה


כדם המזוג בחלב


שאדמימות שבו מרובה. ואע"ג דלא תני פתוך אלא בבהרת ותולדתה, הוא הדין דיש פתוך נמי בשאת ותולדתה, דתניא בתורת כהנים, שאת לבנה, מלמד שמטמאה חלקה. בהרת לבנה אדמדמת, מלמד שמטמאה פתוך. מנין ליתן את האמור של זה בזה, תלמוד לומר נגע צרעת


שבזה ושבזה


שבשלג ושבסיד


דיהה


חסרה מן הלובן, שאינה צחה בלבנונית כמותה. והלכה כרבי עקיבא


--------------------------


משנה ג


ארבעה מראות האלו מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון לפטור את העומד בסוף שבוע שני להחליט את שנולד לו מחיה או שער לבן בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור להחליט את שנולד לו פשיון בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור לפטור את ההופך כולו לבן מתוך החלט או מתוך הסגר אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוים בהן


ר' עובדיה מברטנורא


מארבעה מראות הללו מצטרפין


גרסינן. ולא גרסינן ארבעה מראות, שאין כל הארבע מראות מצטרפין, דאין התולדה מצטרפת אלא עם אב שלה, ושתי תולדות זו עם זו אינן מצטרפין. אבל שני אבות מצטרפין. מדכתיב והיה בעור בשרו ולא כתיב והיו, משמע שעושה שאת ובהרת כאחד, דאי איכא חצי גריס מזה וחצי גריס מזה מצטרפין לכגריס. ורמב"ם כתב, דכל הארבעה מראות מצטרפין, בין שתי התולדות זו עם זו בין אב עם תולדה שאינה שלו, כל מקרום ביצה ולמעלה מצטרפין. והתוספתא מסייעתו


לפטור ולהחליט ולהסגיר


לכל הנך מילי מצטרפין. וכולהו מפרש להו


להסגיר העומד בשבוע ראשון


דכתיב וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו והסגירו הכהן שבעת ימים שנית


ולפטור את העומד בסוף שבוע שני


שהעומד בשיעורו ולא פשה ועמד במראהו, אע"פ שלא ירד למטה מארבע מראות, פוטרו בסוף שבוע שני. והא דכתיב וראה הכהן אותו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע וגו' וטיהרו הכהן, לאו למימרא דאין מטהרו אלא אם כן כהה, אלא אשמעינן קרא דאפילו נשתנה משלג לסיד או מסיד לשלג לא אמרינן נגע אחר הוא וחוזר ומסגירו כתחילה, אלא כעומד דמי, ומטהרו


להחליט את שנולד בו מחיה או שער לבן בתחלה


כשהובא בתחילתו אל הכהן ויש בו בהרת כגריס ומחית בשר כעדשה מרובעת בתוך מקום הבהרת, מחליטו מיד. וכן נמי שער לבן, אם היה שחור ולא הספיק להסגירו עד שהפך ללבן, מחליטו מיד. אבל פשיון לא מטמא בתחילה, אפילו פושה והולך עד שלא הסגיר


בסוף שבוע ראשון


כלומר ולהחליט כמו כן בסוף שבוע ראשון, שמתחילה לא היו לו סימנין הללו והסגירו, ולסוף שבוע ראשון מצא בו מחיה או שער לבן, מחליטו


או בסוף שבוע שני


כגון דבסוף שבוע ראשון עמד בעיניו ולא היה בו לא שער לבן ולא מחיה, והסגירו פעם שנית, ובסוף שבוע שני נולדו בו סימנים הללו, מחליטו


לאחר הפטור


כלומר ואפילו לאחר הפטור שבסוף שבוע שני לא נולדו בו סימני טומאה ופטרו, ולאחר כמה ימים נולדו, מחליטו


להחליט את שנולד לו פשיון בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני


כגון בהרת כגריס שאין בה מחיה ולא שער לבן והסגירה, אם פשתה בסוף שבוע ראשון או לא פשתה אלא בסוף שבוע שני, מחליטו. ואם לא פשתה לא בשבוע ראשון ולא בשבוע שני ופטרו ולאחר כמה ימים פשתה, מחליטו


להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור


אם אחר שפטרו וטיהרו הכהן פרחה הצרעת בכולו, טמא מוחלט


לפטור את ההופך כולו לבן מתוך החלט או מתוך הסגר


אם לאחר שטמאו הכהן, או לאחר שהוזקק להסגר קודם שטמאו, פרחה הצרעת בכולו, פוטרו וטהור, שהפריחה עושה מן הטהור טמא ומן הטמא טהור. והמסוגר טמא מקרי


אלו מראות נגעים


ארבעה מראות אלו שהזכרנו, חלקות או פתוכות


Negaim1: 2
הַפָּתוּךְ שֶׁבַּשֶּׁלֶג כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּשֶׁלֶג. הַפָּתוּךְ שֶׁבַּסִּיד כְּדָם הַמָּזוּג בְּחָלָב, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁל שֶׁלֶג עַזָּה וְשֶׁל סִיד דֵּהָה מִמֶּנָּה.
The reddish version of the snow-white [nega appears] like wine mixed with snow. The reddish version of the lime-[colored nega] is like blood mixed with milk. These are the words of R’ Yishmael. R’ Akiva says: The red version of both of them is [the color of] wine mixed with water, except that [the red tinge] of snow is bright whereas that of lime is duller.
Negaim1: 3
אַרְבָּעָה מַרְאוֹת הָאֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְטוֹר, וּלְהַחֲלִיט, וּלְהַסְגִּיר: לְהַסְגִּיר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן; לִפְטוֹר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי; לְהַחֲלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר; לְהַחֲלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ פִשְׂיוֹן בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר; לְהַחֲלִיט אֶת הַהוֹפֵךְ כּוּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הַפְּטוּר; לִפְטוֹר אֶת הַהוֹפֵךְ כּוּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אוֹ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר. אֵלּוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שֶׁכָּל נְגָעִים תְּלוּיִם בָּהֶן.
These four appearances combine with one an- other to make tahor, to confirm, or to confine: to confine that which remains the same at the end of the first week; to make tahor that which remains the same at the end of the second week; to confirm that which develops living skin or white hair, either initially, at the end of the first week, at the end of the second week, [or] after being declared tahor; to confirm that which develops an expansion [either] at the end of the first week, at the end of the second week, [or] after being declared tahor; to confirm someone who turns completely white after being declared tahor; to make tahor someone who turns completely white after being confirmed or confined. These are the appearances of negaim upon which depend all negaim.