Ohalos 18:4-5

משנה ד

שדה בוכין לא נטעת ולא נזרעת ועפרה טהור ועושין ממנה תנורים לקדש ומודים בית שמאי ובית הלל שבודקים לעושה פסח ואין בודקין לתרומה ולנזיר בית שמאי אומרים בודקין ובית הלל אומרים אין בודקין כיצד הוא בודק מביא את העפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך כברה שנקביה דקים וממחה אם נמצא שם עצם כשעורה טמא

ר' עובדיה מברטנורא

שדה בוכים

מקום רחוק מבית הקברות שמושיבין שם המטה של המת ומתוועדין ובוכין שם

לא ניטעת ולא נזרעת

בפרק קמא דמועד קטן בגמרא, מפרש דמשום יאוש בעלים נגעו בה, דכיון שכן הוא, מתיאשים הבעלים ממנה והוה ליה כמיצר שהחזיקו בו רבים ואסור לקלקלו. ודוקא כשנתיאשו הבעלים, שהחזיקו בו הרבים כדין. אבל לא נתיאשו, דהשתא שלא כדין החזיקו בו, מותר לקלקלו

ועפרה טהור

דלא מחזקינן בה טומאה כלל

ועושים ממנו תנורים לקודש

מה שאין כן בשני בית הפרס הראשונים

שבודקים לעושה פסח

אשדה שנחרש בה קבר קאי. דאם הולך שם אדם וצריך לשחוט את פסחו, בודקים אותה כדמפרש בסיפא, ואם לא נמצא שם עצם כשעורה הולך ועושה את פסחו

ואין בודקין לתרומה

דדוקא לפסח סומך אבדיקה זו, משום דטומאת בית הפרס דרבנן, וחכמים לא העמידו דבריהם במקום כרת, שמי שאינו מקריב קרבן פסח במועדו חייב כרת. אבל בתרומה דאין באכילתה כי אם עשה, העמידו דבריהם במקום עשה ואין מועלת בדיקה זו להתירו בתרומה

ולנזיר

שהלך שם

בית שמאי אומרים בודקין

ואם לא נמצא שם עצם כשעורה אינו מגלח

ובית הלל אומרים אין בודקין

דבין נמצא בין לא נמצא מגלח ומביא קרבן

את העפר שהוא יכול להסיטו

כגון עפר תחוח

וממחה

עושהו דק דק בידו כדי שיראה אם יש בו עצם כשעורה

-------------------------

משנה ה

כיצד מטהרין בית הפרס נוטלים ממנו שלשה טפחים או נותן על גביו שלשה טפחים אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים טהור ר' שמעון אומר אפי' נטל ממנו טפח ומחצה ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר טהור הרוצף בית הפרס באבנים שאינו יכול להסיטן טהור ר' שמעון אומר אף העוזק בית הפרס טהור

ר' עובדיה מברטנורא

כיצד מטהרין בית הפרס

אבית הפרס הראשון קאי, שהוא שדה שנחרש בו קבר

נוטלין ממנו שלשה טפחים

כשיעור עומק המחרישה שמגלגלת העצמות

ר' שמעון אומר כו

ואין הלכה כר' שמעון

הרוצף

לשון רצפה של אבנים

טהור

כיון דאין יכול להסיטן. שאם היה מהלך על גבן וניסטות, איכא למיחש אהיסט עצם שתחתיהן

אף העוזק

החופר ומשליך האבנים, אם עשה כן בכל בית הפרס, טהור. עוזק, לשון ויעזקהו ויסקלהו ואין הלכה כרבי שמעון