משנה ד
הבודק בודק אמה על אמה ומניח אמה עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה המוציא את העפר ממקום טומאה אוכל בדמעו המפקח בגל אינו אוכל בדמעו
ר' עובדיה מברטנורא
הבודק
הא דתנן ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה, אין צריך לחפור את כולן, אלא חופר אמה על אמה ומניח אמה שאינו חופר, ועושה כן עד שמגיע לסוף עשרים. ואותה אמה שהוא חופר צריך לחפור עד שמגיע לסלע, או לבתולה, שהיא קרקע שלא נחפרה מעולם
המוציא את העפר ממקום הטומאה
מאותם האמות שהוא חופר
אוכל בדמעו
אם כהן הוא אוכל בתרומתו. לשון מלאתך ודמעך לא תאחר ואע"ג דאין כהנים רשאין לבדוק שהרי הן מוזהרין על הטומאה, מכל מקום אי אתרמי כהן ובדק אינו אסור לאכול בתרומה היכא דלא אתחזק שם טומאה
המפקח את הגל
של אבנים שנפל על האדם ומת, אם כהן הוא אינו אוכל בדמעו. דכיון דהוחזקה שם טומאה חיישינן דלמא האהיל, ואפילו ספק חי ספק מת חיישינן
-------------------------
משנה ה
היה בודק הגיע לנחל או לשלולית או לדרך הרבים מפסיק שדה שנהרגו בה הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור המפנה קברו מתוך שדהו מלקט עצם עצם והכל טהור בור שמטילים לתוכו נפלים או הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור רבי שמעון אומר אם התקינו לקבר מתחלה יש לו תבוסה
ר' עובדיה מברטנורא
היה בודק
להשלים עשרים אמה
לנחל
נהר
לשלולית
אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה
או לדרך הרבים
שאין קוברים בה את המת
מפסיק
ואינו בודק עוד להשלים עשרים אמה
והכל טהור
ואין להם תפוסה. אלא מלקט העצמות בלבד ואין צריך ליטול יותר
רבי שמעון אומר כו
ואין הלכה כר' שמעון