משנה ג
נסר שהוא נתון על פי תנור ישן יוצא מזה ומזה טפח אבל לא מן הצדדים טומאה בצד זה כלים שבצד השני טהורים ר' יוסי מטמא הבטח אינו מביא את הטומאה היה בו זיז ר' אליעזר אומר אינו מביא את הטומאה ר' יהושע אומר רואים את הבטח כאילו אינו והזיז העליון מביא את הטומאה
ר' עובדיה מברטנורא
נסר
שהוא ארוך וצר, וכשהוא נתון על פי התנור יוצא טפח מן המזרח וטפח מן המערב, ודרום וצפון אינו יוצא
טומאה בצד זה
תחת הנסר במזרח או במערב
כלים שבצד השני טהורים
דאין מקום לטומאה לעבור, שאין הנסר עודף מן הצפון ומן הדרום
ורבי יוסי מטמא
קסבר אין תנור מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי
הבטח
יש ספרים שגורסים אבטח. והוא בנין עשוי כעין אמבטי שבמרחצאות שנותנים בהן מים לרחצה, ונסר נתון עליו לתקרה, והנסר עודף משני צדדים. ואם הטומאה מצד זה אין יוצאה לצד אחר, לפי שהבטח חוצץ
היה בו זיז
היתה קורה יוצאה למעלה מן הבטח מן המזרח למערב
רואין את הבטח כאילו אינושאע"פ שהבטח חוצץ בנסר, גבי זיז אינו חוצץ. והלכה כר' יהושע
———————————
משנה ד
סנדל של עריסה שפחתו בתוך הבית אם יש בו פותח טפח הכל טמא ואם לאו מונין בו כדרך שמונין במת
ר' עובדיה מברטנורא
סנדל של עריסה
עריסה של תינוק רגילים להניח תחת רגליה כמין סנדל של מתכת לנוי או בשביל שלא ירקבו
שפחתו בתוך הבית
שנפחת הגג של עליה שהעריסה נתונה עליו ונראה סנדל העריסה בתוך הבית מן הפחת שבגג, וטומאה בתוך הבית
אם יש
במקום הפחת
פותח טפח
מביא את הטומאה מן הבית לעליה
ואם לאו
שאין שם פותח טפח
מונין בו כדרך שמונין במת
שהסנדל והעריסה טמאים טומאת שבעה כדין כלים בכלים, והתינוק טמא טומאת ערב, כדתנן בפרק קמא, השלישי בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב