משנה ח
החדות שבבית ומנורה בתוכו והפרח שלה יוצא וכפישה נתונה עליו שאם תנטל המנורה וכפישה עומדת על פי החדות בית שמאי אומרים החדות טהור ומנורה טמאה בית הלל אומרים אף המנורה טהורה ומודים שאם תינטל המנורה וכפישה נופלת הכל טמא
ר' עובדיה מברטנורא
החדות
כמו הדות. והיינו בור והיינו דות, אלא שבור בחפירה ודות בבנין
ומנורה בתוכו
בתוך הדות
והפרח של מנורה יוצא וכפישה נתונה עליו
גרסינן. כלומר על הפרח. ופרח הוא הרחב שבראש המנורה שהנר יושב עליו. וכפישה, סל גדול שכובשים בו הזיתים לכומרן
על פי החדות
שאינה נופלת לתוכו
טהור
דניצול עם דופני האוהל, כדאמרינן לעיל בפרק ה
והמנורה טמאה
מפני הפרח היוצא מן הדות, ואין הכפישה מצלת עליו. ואם תאמר, כיון דמנורה טמאה היאך הדות טהור, והלא היא מטמאה כמת עצמו דחרב הרי הוא כחלל. יש לומר, דמיירי כגון דליכא מת בבית אלא חרב שנגע במת, ועל ידו מיטמא הבית והמנורה, וקיימא לן דאין כלי עושה כלי אחר כיוצא בו, כדפרישנא בפרק קמא
אף המנורה טהורה
דבתר דידה אזלינן ולא בתר פרחה, והיא בתוך הדות קיימא וניצולת עם הדות
הכל טמא
בין הדות בין המנורה. כיון דאם תנטל מנורה כפישה נופלת לתוך הדות
——————-
משנה ט
כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות אפי' עד התהום טהורים טומאה שם הבית טמא טומאה בבית כלים שבכותלי החדות אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורים ואם לאו טמאים אם היו כותלי החדות רחבים משל בית בין כך ובין כך טהורים
ר' עובדיה מברטנורא
טומאה שם
בתוך הדות, אע"פ שהכפישה על גביו
הבית טמא
דאין צמיד פתיל לטומאה
טומאה בבית
השתא מיירי בדות פתוח שאין עליו כפישה
טהורים
הכלים. כיון שיש במקומן טפח על טפח ברום טפח, דניצולין שם כביב שהוא קמור תחת הבית דתנן לעיל בפרק ג' טומאה בבית מה שבתוכו טהור
רחבים משל בית
כגון שחלל הדות מרחיב והולך תחת כותל הבית וכותל הדות בנוי מחוץ לכותל הבית והכלים שם
בין כך ובין כך
דאפילו דאין במקומן טפח על טפח ברום טפח טהורין