משנה ג
המת בבית ובו פתחין הרבה כלן טמאין נפתח אחד מהן הוא טמא וכלן טהורים חשב להוציאו באחד מהן או בחלון שהואארבעה על ארבעה טפחים הציל על כל הפתחים בית שמאי אומרים יחשוב עד שלא ימות המת בית הלל אומרים אף משמת היהסתום ונמלך לפתחו בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים ובית הלל אומרים כשיתחיל ומודים בפותח בתחלה שיפתחארבעה טפחים
ר' עובדיה מברטנורא
כולן טמאים
כל הכלים המונחים תחת המשקוף של פתח בחלל הפתחים מבחוץ כלן טמאים אע"פ שהפתחים נעולים, דגזרוחכמים טומאה על המקום שהוא דרך יציאת טומאה, שסופו של מת לצאת דרך שם
חשב להוציאו באחד מהן
אע"פ שלא נפתח
או בחלון שיש בו ארבעה
דבהכי שיערו חכמים שראוי להוצאת המת
הציל על כל הפתחים
הנעולים
יחשוב עד שלא ימות המת
דמשירדה תורת טומאה לפתחים במיתת המת שוב אינה עולה מהן במחשבה אלא על ידימעשה כגון נפתח
ובית הלל אומרים אף משמת
דמחשבה מפקעת תורת טומאה מן הפתחים מכאן ולהבא. אבל כלים שהיו בפתחים קודםמחשבה מודו בית הלל שהם טמאים
היה
אחד מן הפתחים סתום באבנים
סתום
באבנים
כשיפתח ד' טפחים
הוצלו שאר פתחים
כשיתחיל
לפתוח מיד הוצלו שאר פתחים
בפותח בתחלה
כגון כותל שאין בו פתח ובא לעשות פתח חדש, לא הוצלו הפתחים עד שיפתח ארבעה על ארבעה
------------------------------
משנה ד
האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית הראשון טמא בספק והשני בודאי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא ניטלתבגפים אבל אם היתה מהלכת הראשון טהור שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו ראש כפיק
ר' עובדיה מברטנורא
והוציאוה מבית לבית
ובבית שני ילדה ולד מת, ומספקא לן אם הראשון
בזמן שהיא ניטלת בגפיים
שחברותיה נוטלות אותו בזרועותיה שאינה יכולה לילך, חיישינן שמא יצא הולד מת מן הביתהראשון
הקבר
רחם האשה שנפתח כשהולד יוצא
אין לנפלים פתיחת הקבר וכו'
סיומא דמלתא דר' יהודה היא. והכי קאמר, הא דאמרן שמשנפתח הקבר אין פנאי להלךלא אמרן אלא בנפל שעיגל ראש כפיקה, כלומר שיש לו עיגול ראש גדול כפלך הזה שהנשים טוות בו החוט של שתי, אבל אם לאהיה לנפל עיגול ראש כפיקה אלא קטן מזה, אע"פ שנפתח הקבר ויצא ראש הולד לחוץ, יש לה פנאי להלך וחיישינן שמא יצאראשו מן הבית הראשון. והלכה כר' יהודה