Ohalos 7:1-2 - Mishna Yomit

פרק ז

משנה א

הטומאה בכותל ומקומה טפח על טפח על רום טפח כל העליות שעל גבה אפי' הן עשר טמאות היתה עלייה אחת על גבי שניבתים היא טמאה וכל העליות שעל גבה טהורות כותל שנית טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת נפש אטומה הנוגע בה מןהצדדין טהור מפני שטומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הנוגע בה מכלמקום טמא מפני שהיא כקבר סתום סמך לה סוכות טמאות רבי יהודה מטהר

ר' עובדיה מברטנורא

הטומאה. שעל גבה

שעל גבי הכותל

טמאות

שהכותל משמש להן וראשי קורות העליה תחובות בכותל והכותל גבוה והוי מחיצה לכל העליות שזו למעלה מזו.ודוקא כשמקום הטומאה טפח על טפח, דנחשב כל הכותל כקבר סתום ומביא את הטומאה לכל העליות, אבל אין שם טפח עלטפח, בוקעת כנגדה, והצדדים טהורים. ואין הכותל נידון מחצה על מחצה כיון דאפילו סדק ליכא לצד העליות

עליה אחת בנויה על גבי שני בתים

ועליה בנויה על גבי שניהם

היא טמאה

עליה הראשונה, שהכותל ההוא מגיע עד המעזיבה והטומאה בוקעת בה

וכל העליות שעל גבה טהורות

דמעזיבה שעליה חוצצת

כותל השונית

כותל הבנוי במקום שהים מגיע שם בעת שהולך וסוער

טומאה בוקעת ועולה

אם יש טומאה תחתיו אין הכותל ההוא מטמא כל סביביו, לפי שאין שם חלל טפח

נפש אטומה

ציון שבונים על הקבר, והוא אטום שבנוי על הטומאה עצמה ואין המת קבור בארון כדי שיהיה בו חלל טפח

כקבר סתום

דמטמא כל סביביו במגע

סמך לה סוכות

אנפש אטומה דלעיל קאי, דאמרינן הנוגע בה מן הצדדים טהור, ואם עשה לציון זה האטום סוכות כעיןמשקוף, הסוכה הזו טמאה, לפי שהיא דומה לאוהל המת

ור' יהודה מטהר

כיון שהיא מן הצדדים. ואין הלכה כר' יהודה

------------------------------

משנה ב

כל שיפועי אהלין כאהלין אהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע טומאה באהל כלים שתחת השיפוע טמאים טומאה תחתהשיפוע כלים שבאהל טמאין טומאה מתוכו הנוגע בו מתוכו טמא טומאת שבעה ומאחוריו טמא טומאת ערב טומאה מאחוריוהנוגע בו מאחוריו טמא טומאת שבעה מתוכו טמא טומאת ערב כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו הנוגע בו בין מתוכו ביןמאחוריו טמא טומאת ערב מקצתו מרודד על הארץ טומאה תחתיו או על גביו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אהל שהואנטוי בעליה מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה רבי יוסי אומר מציל רבי שמעון אומר אינו מציל עד שיהא נטוי כנטיתהאהל

ר' עובדיה מברטנורא

כל שפועי אהלים כאהלים

שאם היתה טומאה תחת השיפוע אע"פ שאינה תחת הגג של האוהל, טמא, כאילו היתהמונחת תחת הגג

וכלה עד כאצבע

מלמעלה לצד הגג. דלא חיישינן באוהל של טומאה אלא שיהא בתוכו אויר כשיעור טפח על טפח ברום טפחמרובע

טומאה באוהל

רוחב הגג שאינו משופע קרוי אוהל

הנוגע בו מתוכו וכו'

דצד פנימי של אוהל וצד חיצון שלו כשני כלים חשיב להו, וצד שכלפי הטומאה ככלי הנוגע במת עצמו,וצד שני ככלים הנוגעים בכלים. הלכך, טומאה בתוכו, הנוגע מתוכו טמא טומאת שבעה, דהוה ליה אדם שנגע בכלים שנגעו במתדתנן בריש פרק קמא דטמא טומאת שבעה

אבל הנוגע מאחוריו טמא טומאת ערב

כדתנן כלים, בכלים טמאים טומאת שבעה, השלישי, בין אדם בין כלים טמאיםטומאת ערב. ובטומאה מאחוריו הוי איפכא, דצד חיצון ככלים הנוגעים במת, וצד פנימי ככלים בכלים. וטעמא דצד פנימי וצדחיצון נחשבים כשני כלים, דכשהטומאה בתוכו כיון דמציל מלהיות הטומאה בוקעת ועולה אין לו כח לטמא הנוגע בחוץ טומאתשבעה, וכשהטומאה בחוץ כיון דמציל מלהיות הטומאה בוקעת ויורדת אין לו כח לפנימי לטמא הנוגע בו טומאת שבעה. ומכלמקום האוהל עצמו בין בפנים בין בחוץ טמא טומאת שבעה, דהוי ליה כלים בכלים. וכולה מתניתין מיירי לאחר שיצא המת מןהאוהל

כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו

האוהל טמא ממה נפשך טומאת שבעה, שמצטרף חצי זית שבתוכו עם חצי זיתשבאחוריו. אבל הנוגע, בין מתוכו בין מאחוריו אין בו אלא טומאת ערב, דכיון דליכא כזית במקום אחד אי אפשר לכל צד ליחשבאלא ככלים בכלים, הלכך הנוגע טמא טומאת ערב

מקצתו מרודד על הארץ

לאחר שפירשו האוהל, סרח העודף ביריעות האוהל פירשו אותם בארץ

מרודד

תרגום וירקעו את פחי הזהב ורדידו

טומאה תחתיו

תחת אותו רידוד

או על גביו

על גבי הרידוד

בוקעת ועולה בוקעת ויורדת

ונטמא האהל. אבל הנכנס לתוכו טהור אם לא נגע בו

מקצתו

של אוהל

מרודד על ארובה שבין בית לעליה

וטומאה בבית

רבי יוסי אומר מציל

על העליה

כנטיית אוהל

שהארובה באויר האוהל, אז מציל על כל העליה שחוץ לאוהל

Ohalos7: 1

הַטֻּמְאָה בַּכֹּתֶל וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח — כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת. הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים — הִיא טְמֵאָה, וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ טְהוֹרוֹת. כֹּתֶל שֵׁנִית, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. נֶפֶשׁ אֲטוּמָה — הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְּדָדִין, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. אִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח — הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֶבֶר סָתוּם. סָמַךְ לָהּ סֻכּוֹת — טְמֵאוֹת; רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר:

[If] tumah is within a wall inside a space that is a cubed handbreadth — every story above it becomes tamei, even if there are ten [stories]. [If] an upper story [is built] over two houses [and there is tumah in the wall between the two houses] — it becomes tamei, but all the stories above it remain ta-hor. [If] there is tumah inside a dike, it penetrates directly upward and downward. [If] a tombstone is on top of an occluded grave — someone who touches its sides remains tahor, because the tumah penetrates [only] upward and downward. [But] if the place of the tumah contains a cubed handbreadth [of empty space], one who touches any part of [the tombstone] becomes tamei, because it is treated as a sealed grave. [If] huts were leaned against it — they become tamei. R’ Yehudah declares them tahor.

Ohalos7: 2

כָּל שִׁפּוּעֵי אֹהָלִין כָּאֹהָלִין. אֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד, וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע: טֻמְאָה בָּאֹהֶל — כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשִּׁפּוּעַ טְמֵאִים. טֻמְאָה תַּחַת הַשִּׁפּוּעַ — כֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל טְמֵאִין. טֻמְאָה מִתּוֹכוֹ — הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה; וּמֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו — הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה; מִתּוֹכוֹ טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו — הַנּוֹגֵעַ בּוֹ בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאָרֶץ: טֻמְאָה תַּחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו — טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. אֹהֶל שֶׁהוּא נָטוּי בָּעֲלִיָּה, מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה — רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מַצִּיל; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ מַצִּיל, עַד שֶׁיְּהֵא נָטוּי כִּנְטִיַּת הָאֹהֶל:

All the sloping [sections] of a tent are considered part of the tent. [In the case of] a tent [whose walls] slope downward, and at its [upper] end it is [only] as wide as a finger: [if] there is tumah inside the tent — utensils under the slope become tamei. [If] there is tumah under the slope — utensils inside the tent become tamei. [If] there is tumah inside [a tent] — someone who touches the inside [of the tent] becomes tamei for seven days, whereas [someone who touches] the outside [of the tent] becomes tamei [only] until evening. [If] there is tumah on the outside [of the tent] — someone who touches the outside [of the tent] becomes tamei for seven days; whereas [someone who touches] the inside [of the tent] becomes tamei [only] until evening. [If] there is a half-olive-sized [piece] on the inside and a half-olive-sized [piece] on the outside — someone who touches either side becomes tamei [only] until evening. [If] part [of the tent] is flat on the ground: whether the tumah is beneath [the tent] or above it — the tumah penetrates upward and downward. [If] a tent is pitched in the upper story, [with excess cloth] lying flat over the opening between the house and the upper story — R’ Yose says: It curtails [tumah]; R’ Shimon says: It does not curtail [tumah], unless it is stretched out the way a tent usually is.

Suggestions