׀ךק ז 


משנה א


הטומאה בכותל ומקומה ט׀ח על ט׀ח על ׹ום ט׀ח כל העליות שעל גבה א׀י' הן עשך טמאות היתה עלייה אחת על גבי שניבתים היא טמאה וכל העליות שעל גבה טהוךות כותל שנית טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויוךדת נ׀ש אטומה הנוגע בה מןהשדדין טהו׹ מ׀ני שטומאה בוקעת ועולה בוקעת ויוךדת אם היה מקום הטומאה ט׀ח על ט׀ח על ׹ום ט׀ח הנוגע בה מכלמקום טמא מ׀ני שהיא כקב׹ סתום סמך לה סוכות טמאות ׹בי יהודה מטה׹


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


הטומאה. שעל גבה


שעל גבי הכותל


טמאות


שהכותל משמש להן וךאשי קוךות העליה תחובות בכותל והכותל גבוה והוי מחישה לכל העליות שזו למעלה מזו.ודוקא כשמקום הטומאה ט׀ח על ט׀ח, דנחשב כל הכותל כקב׹ סתום ומביא את הטומאה לכל העליות, אבל אין שם ט׀ח עלט׀ח, בוקעת כנגדה, והשדדים טהו׹ים. ואין הכותל נידון מחשה על מחשה כיון דא׀ילו סדק ליכא לשד העליות


עליה אחת בנויה על גבי שני בתים


ועליה בנויה על גבי שניהם


היא טמאה


עליה הךאשונה, שהכותל ההוא מגיע עד המעזיבה והטומאה בוקעת בה


וכל העליות שעל גבה טהוךות


דמעזיבה שעליה חו׊׊ת


כותל השונית


כותל הבנוי במקום שהים מגיע שם בעת שהולך וסועך


טומאה בוקעת ועולה


אם יש טומאה תחתיו אין הכותל ההוא מטמא כל סביביו, ל׀י שאין שם חלל ט׀ח


נ׀ש אטומה


שיון שבונים על הקב׹, והוא אטום שבנוי על הטומאה ע׊מה ואין המת קבו׹ בא׹ון כדי שיהיה בו חלל ט׀ח


כקב׹ סתום


דמטמא כל סביביו במגע


סמך לה סוכות


אנ׀ש אטומה דלעיל קאי, דאמ׹ינן הנוגע בה מן השדדים טהו׹, ואם עשה לשיון זה האטום סוכות כעיןמשקוף, הסוכה הזו טמאה, ל׀י שהיא דומה לאוהל המת


ו׹' יהודה מטה׹


כיון שהיא מן השדדים. ואין הלכה כ׹' יהודה


------------------------------


משנה ב


כל שי׀ועי אהלין כאהלין אהל שהוא שו׀ע ויו׹ד וכלה עד כא׊בע טומאה באהל כלים שתחת השי׀וע טמאים טומאה תחתהשי׀וע כלים שבאהל טמאין טומאה מתוכו הנוגע בו מתוכו טמא טומאת שבעה ומאחו׹יו טמא טומאת עךב טומאה מאחוךיוהנוגע בו מאחו׹יו טמא טומאת שבעה מתוכו טמא טומאת עךב כחשי זית מתוכו וכחשי זית מאחו׹יו הנוגע בו בין מתוכו ביןמאחו׹יו טמא טומאת עךב מק׊תו מ׹ודד על האךץ טומאה תחתיו או על גביו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויוךדת  ××”ל שהואנטוי בעליה מק׊תו מ׹ודד על הא׹ובה שבין בית לעליה ׹בי יוסי אומ׹ משיל ׹בי שמעון אומ׹ אינו משיל עד שיהא נטוי כנטיתהאהל


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


כל ש׀ועי אהלים כאהלים


שאם היתה טומאה תחת השי׀וע אע"×€ שאינה תחת הגג של האוהל, טמא, כאילו היתהמונחת תחת הגג


וכלה עד כא׊בע


מלמעלה לשד הגג. דלא חיישינן באוהל של טומאה אלא שיהא בתוכו אוי׹ כשיעוך ט׀ח על ט׀ח ב׹ום ט׀חמךובע


טומאה באוהל


׹וחב הגג שאינו משו׀ע ק׹וי אוהל


הנוגע בו מתוכו וכו'


דשד ׀נימי של אוהל ושד חישון שלו כשני כלים חשיב להו, ושד שכל׀י הטומאה ככלי הנוגע במת ע׊מו,ושד שני ככלים הנוגעים בכלים. הלכך, טומאה בתוכו, הנוגע מתוכו טמא טומאת שבעה, דהוה ליה אדם שנגע בכלים שנגעו במתדתנן בךיש ׀ךק קמא דטמא טומאת שבעה


אבל הנוגע מאחו׹יו טמא טומאת עךב


כדתנן כלים, בכלים טמאים טומאת שבעה, השלישי, בין אדם בין כלים טמאיםטומאת עךב. ובטומאה מאחו׹יו הוי אי׀כא, דשד חישון ככלים הנוגעים במת, ושד ׀נימי ככלים בכלים. וטעמא דשד ׀נימי ושדחישון נחשבים כשני כלים, דכשהטומאה בתוכו כיון דמשיל מלהיות הטומאה בוקעת ועולה אין לו כח לטמא הנוגע בחוץ טומאתשבעה, וכשהטומאה בחוץ כיון דמשיל מלהיות הטומאה בוקעת ויוךדת אין לו כח ל׀נימי לטמא הנוגע בו טומאת שבעה. ומכלמקום האוהל ע׊מו בין ב׀נים בין בחוץ טמא טומאת שבעה, דהוי ליה כלים בכלים. וכולה מתניתין מיי׹י לאח׹ שי׊א המת מןהאוהל


כחשי זית מתוכו וכחשי זית מאחו׹יו


האוהל טמא ממה נ׀שך טומאת שבעה, שמ׊טךף חשי זית שבתוכו עם חשי זיתשבאחוךיו. אבל הנוגע, בין מתוכו בין מאחו׹יו אין בו אלא טומאת עךב, דכיון דליכא כזית במקום אחד אי א׀שך לכל שד ליחשבאלא ככלים בכלים, הלכך הנוגע טמא טומאת עךב


מק׊תו מ׹ודד על האךץ


לאח׹ ש׀יךשו האוהל, סךח העודף ביךיעות האוהל ׀יךשו אותם באךץ


מ׹ודד


תךגום ויךקעו את ×€×—×™ הזהב  ×•ךדידו


טומאה תחתיו


תחת אותו ׹ידוד


או על גביו


על גבי ה׹ידוד


בוקעת ועולה בוקעת ויוךדת


ונטמא האהל. אבל הנכנס לתוכו טהו׹ אם לא נגע בו


מק׊תו


של אוהל


מ׹ודד על א׹ובה שבין בית לעליה


וטומאה בבית


׹בי יוסי אומ׹ משיל


על העליה


כנטיית אוהל


שהאךובה באוי׹ האוהל, אז משיל על כל העליה שחוץ לאוהל


Ohalos7: 1
הַט֌ֻמְא֞ה ב֌ַכ֌ֹתֶל ו֌מְקוֹמ֞ה֌ טֶ׀ַח עַל טֶ׀ַח עַל ךו֌ם טֶ׀ַח — כ֌֞ל ה֞עֲל֎י֌וֹת שֶׁעַל ג֌ַב֌֞ה֌, אֲ׀֎ל֌ו֌ הֵן עֶשֶׂך, טְמֵאוֹת. ה֞יְת֞ה עֲל֎י֌֞ה אַחַת עַל ג֌ַב֌ֵי שְׁנֵי ב֞ת֌֎ים — ה֮יא טְמֵא֞ה, וְכ־ל ה֞עֲל֎י֌וֹת שֶׁעַל ג֌ַב֌֞ה֌ טְהוֹךוֹת. כ֌ֹתֶל שֵׁנ֎ית, טֻמְא֞ה בוֹקַעַת וְעוֹל֞ה, ב֌וֹקַעַת וְיוֹךֶדֶת. נֶ׀ֶשׁ אֲטו֌מ֞ה — הַנ֌וֹגֵעַ ב֌֞ה֌ מ֮ן הַ׊֌ְד֞ד֎ין, ט֞הוֹך, מ֎׀֌ְנֵי שֶׁט֌ֻמְא֞ה בוֹקַעַת וְעוֹל֞ה, ב֌וֹקַעַת וְיוֹךֶדֶת. א֎ם ה־י־ה מְקוֹם הַט֌ֻמְא֞ה טֶ׀ַח עַל טֶ׀ַח עַל ךו֌ם טֶ׀ַח — הַנ֌וֹגֵעַ ב֌֞ה֌ מ֎כ֌֞ל מ֞קוֹם, ט֞מֵא, מ֎׀֌ְנֵי שֶׁה֎יא כְקֶבֶך ס֞תו֌ם. ס֞מַךְ ל֞ה֌ סֻכ֌וֹת — טְמֵאוֹת; ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה מְטַהֵך:
[If] tumah is within a wall inside a space that is a cubed handbreadth — every story above it becomes tamei, even if there are ten [stories]. [If] an upper story [is built] over two houses [and there is tumah in the wall between the two houses] — it becomes tamei, but all the stories above it remain ta-hor. [If] there is tumah inside a dike, it penetrates directly upward and downward. [If] a tombstone is on top of an occluded grave — someone who touches its sides remains tahor, because the tumah penetrates [only] upward and downward. [But] if the place of the tumah contains a cubed handbreadth [of empty space], one who touches any part of [the tombstone] becomes tamei, because it is treated as a sealed grave. [If] huts were leaned against it — they become tamei. R’ Yehudah declares them tahor.
Ohalos7: 2
כ֌֞ל שׁ֎׀֌ו֌עֵי אֹה֞ל֎ין כ֌֞אֹה֞ל֎ין. אֹהֶל שֶׁהו֌א שׁוֹ׀ֵעַ וְיוֹךֵד, וְכ֞לֶה עַד כ֌ְאֶ׊ְב֌ַע: טֻמְא֞ה ב֌֞אֹהֶל — כ֌ֵל֎ים שֶׁת֌ַחַת הַשׁ֌֎׀֌ו֌עַ טְמֵא֎ים. טֻמְא֞ה ת֌ַחַת הַשׁ֌֎׀֌ו֌עַ — כ֌ֵל֎ים שֶׁב֌֞אֹהֶל טְמֵא֎ין. טֻמְא֞ה מ֎ת֌וֹכוֹ — הַנ֌וֹגֵעַ ב֌וֹ מ֎ת֌וֹכוֹ, ט֞מֵא טֻמְאַת שׁ֎בְע֞ה; ו֌מֵאֲחוֹך֞יו ט֞מֵא טֻמְאַת עֶךֶב. טֻמְא֞ה מֵאֲחוֹך֞יו — הַנ֌וֹגֵעַ ב֌וֹ מֵאֲחוֹך֞יו ט֞מֵא טֻמְאַת שׁ֎בְע֞ה; מ֎ת֌וֹכוֹ ט֞מֵא טֻמְאַת ע֞ךֶב. כ֌ַחֲ׊֎י זַי֎ת מ֎ת֌וֹכוֹ וְכַחֲ׊֎י זַי֎ת מֵאֲחוֹך֞יו — הַנ֌וֹגֵעַ ב֌וֹ ב֌ֵין מ֎ת֌וֹכוֹ ב֌ֵין מֵאֲחוֹך֞יו ט֞מֵא טֻמְאַת ע֞ךֶב. מ֎קְ׊֞תוֹ מְךֻד֌֞ד עַל ה֞א֞ךֶץ: טֻמְא֞ה ת֌ַחְת֌֞יו אוֹ עַל ג֌ַב֌֞יו — טֻמְא֞ה ב֌וֹקַעַת וְעוֹל֞ה, ב֌וֹקַעַת וְיוֹךֶדֶת. אֹהֶל שֶׁהו֌א נ֞טו֌י ב֌֞עֲל֎י֌֞ה, מ֎קְ׊֞תוֹ מְךֻד֌֞ד עַל ה֞אֲךֻב֌֞ה שֶׁב֌ֵין ב֌ַי֎ת ל֞עֲל֎י֌֞ה — ךַב֌֎י יוֹסֵי אוֹמֵך: מַ׊֌֎יל; ךַב֌֎י שׁ֎מְעוֹן אוֹמֵך: אֵינוֹ מַ׊֌֎יל, עַד שֶׁי֌ְהֵא נ֞טו֌י כ֌֎נְט֎י֌ַת ה֞אֹהֶל:
All the sloping [sections] of a tent are considered part of the tent. [In the case of] a tent [whose walls] slope downward, and at its [upper] end it is [only] as wide as a finger: [if] there is tumah inside the tent — utensils under the slope become tamei. [If] there is tumah under the slope — utensils inside the tent become tamei. [If] there is tumah inside [a tent] — someone who touches the inside [of the tent] becomes tamei for seven days, whereas [someone who touches] the outside [of the tent] becomes tamei [only] until evening. [If] there is tumah on the outside [of the tent] — someone who touches the outside [of the tent] becomes tamei for seven days; whereas [someone who touches] the inside [of the tent] becomes tamei [only] until evening. [If] there is a half-olive-sized [piece] on the inside and a half-olive-sized [piece] on the outside — someone who touches either side becomes tamei [only] until evening. [If] part [of the tent] is flat on the ground: whether the tumah is beneath [the tent] or above it — the tumah penetrates upward and downward. [If] a tent is pitched in the upper story, [with excess cloth] lying flat over the opening between the house and the upper story — R’ Yose says: It curtails [tumah]; R’ Shimon says: It does not curtail [tumah], unless it is stretched out the way a tent usually is.