Ohalos 6:2-3

משנה ב

קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא וכן חבית של גרוגרות או קופה של תבן שהן נתונות בחלון אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן טהורין ואם לאו טמאין בית שחצצו בקנקנים וטח בטיח אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא

ר' עובדיה מברטנורא

אחד מהן

מאותם המלוים את המת לקוברו ולא מנושאי המטה. והוא הדין אם הגיף את הדלת אדם אחר, אלא אורחא דמלתא נקט

הגיף את הדלת

כדי שלא תכנס הטומאה לבית בשעה שיעברו דרך אכסדרה שלפני הבית, דיש תקרה על גבה

אם יכולה דלת לעמוד

בלא סמיכת מפתח, הוה ליה מפתח כמאן דליתיה והדלת חוצץ בפני הטומאה

ואם לאו טמא

דכל דבר הנסמך בכלים אינו חוצץ בפני הטומאה, כדאמרן דאין אדם וכלים נעשים אהלים לטהר. והיינו טעמא דתבן, והיינו טעמא דגרוגרות, והיינו טעמא דטיח, משום דעמידתן על ידי כלים שהם חבית וקופה וקנקנים

שהן נתונים בחלון

שיש בו טפח על טפח שמביא את הטומאה מבית לבית

אם יכולים הגרוגרות והתבן לעמוד בעצמן

בלא חבית וקופה

טהורים

שהכלים כמו שאינן, והגרוגרות והתבן מצילים. והוא שיהיו הגרוגרות שהסריחו ואינן ראויות לאכילה, וכן התבן מוסרח ואינו ראוי לאכילת בהמה ומבטל להו ואין דעתו לפנותן, ומשום הכי חייצי, דכל היכא דאין התבן והגרוגרות סותמים הכל, כגון הכא דאיכא מקום קופה וחבית, אי לא מבטל להו לא חייצי

ואם לאו טמאין

ובלבד שתהא החבית אם היא של חרס פיה כנגד הטומאה ולפיכך אינה מצלת, שכל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה. אבל אם גב החבית כנגד הטומאה, חוצצת בפני הטומאה, שאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו

בית שחצצו בקנקנים

ופיהן כלפי הטומאה, דעכשיו אין מצילים

וטח בטיח

בין מבפנים בין מבחוץ

אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טהור

שהטיח חוצץ בפני הטומאה

-------------------------

משנה ג

כותל המשמש את הבית ידון מחצה למחצה כיצד כותל שהוא לאויר והטומאה בתוכו מחציו ולפנים הבית טמא והעומד מלמעלן טהור מחציו ולחוץ הבית טהור והעומד מלמעלן טמא מחצה למחצה הבית טמא והעומד מלמעלן ר"מ מטמא וחכמים מטהרין רבי יהודה אומר כל הכותל לבית

ר' עובדיה מברטנורא

כותל שהוא לאויר

שצדו אחד אויר העולם, וצדו האחר משמש את הבית, כגון כותל שמפסיק בין בית לחצר או בין בית לגינה

וטומאה בתוכו

שנסדק הכותל ויש טומאה בחללו בתוך הסדק

מחציו ולפנים

אם הטומאה מן החצי של כותל לצד הבית

הבית טמא

כאילו היתה בתוך הבית, דההוא פלגא בתר בית שדינן ליה. והעומד בכותל למעלה אפילו עומד כנגד הטומאה טהור, דלאו כטומאה רצוצה חשיבה, ואינה בוקעת ועולה, דהא חשבינן לה כמונחת באוהל

מחציו ולחוץ

לצד האויר, לא שדינן לה בתר בית, ולפיכך העומד מלמעלה טמא כיון דלאו כמונחת באוהל היא הרי היא טומאה רצוצה ובוקעת ועולה

מחצה למחצה

שהטומאה באמצע

רבי מאיר מטמא

דשדינן ליה לכותל בתר בית ובתר אויר לחומרא

וחכמים מטהרים

דלגמרי שדינן ליה בתר בית. והלכה כחכמים

כל הכותל לבית

אפילו עומדת הטומאה בחצי של צד האויר הרי היא כאילו מונחת בתוך הבית