משנה ח
שירי חרחור מלמטן שבעה יד מגריפה של בעלי בתים בית שמאי אומרים שבעה בית הלל אומרים שמנה של סיידין בית שמאיאומרים תשעה בית הלל אומרים עשרה יתר מכאן אם רצה לקיים טמא ויד משמשי האור כל שהוא
ר' עובדיה מברטנורא
מגריפה
שגורפים בה תנור וכירים או הטיט. תרגום יעים, מגרופייתא
ושל סיידים
שגורפים בה את הסיד
יתר מכן
יותר ממדות אלו שמנו חכמים ביד המגריפה, אם רוצה בקיום זה האורך היתר
טמא אם נטמא הכלי. וכן אם נגעה טומאה בכל זה האורך של יד, נטמא הכלי עמו, דהוי חיבור לכלי
יד משמשי האור
כגון יד של שפוד ואסכלה ומרחשת ושאר כלים שתשמישן על ידי האור
-------
פרק ל
משנה א
כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאים נשברו טהור חזר ועשה מהן כלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא הטבלאוהאסקוטלא של זכוכית טהורין אם יש להן לזביז טמאים שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש טהורין קירטסןאו שפן בשופין טמאין
ר' עובדיה מברטנורא
כלי זכוכית
הך מתניתין תנינן לעיל בפרק ב' ובפרק ט"ו. ואיידי דבעי למתני דין הנך כלים של זכוכית הדר תנא לה הכא
טבלא
שולחן
אסקוטלא
בלשון לע"ז קורים לקערה שקוטיל"א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר להבית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו, כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו
יש להן לבזבז
שפה סביב, הלבזבז עושהו כלי שיש בו בית קיבול
שולי קערה ושולי אסקוטלא
כשנשבר מקום תשמישן נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו, ואפילו הכי טהורים, דלאחשיבי השולים כלי, מפני מקום השבר שמזיק לידים כשאוחזים בו
קרטסן או שפן
תיקנם ועשאן חלקים עד שראויין להשתמש באותו בית קיבול, טמאים, דלא הוו תו שבר כלי
בשופין
כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ"א בלע"ז