משנה ז
טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה כיצד ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח הטומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טמא אחד חור שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת וכן מרבך של אבנים וכן סואר של קורות רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל ומודה בשקיפים ובסלעים
ר' עובדיה מברטנורא
טפח על טפח על רום טפח
דף שהוא רחב טפח על טפח וגבוה מן הארץ טפח, ומאהיל על כזית מן המת ועל הכלים, מביא את הטומאה על הכלים
מרובע
שאם היה רחבו פחות מטפח אע"פ שהיה ארכו שני טפחים, לא אמרינן שים מה שיתר על ארכו ברחבו ורבעהו, להכי קתני מרובע, שצריך שיהא ברחבו טפח ובארכו טפח
כיצד
כלומר כיצד חוצץ בפני הטומאה
ביב שהוא קמור
חפירה בקרקע ומקורה, והיינו קמור, ושם יורדים שופכים שבבית ומשם יוצאים לרשות הרבים
יש בו פותח טפח
דהיינו טפח על טפח ברום טפח בביב עצמו
וביציאתו
בפתח הביב שממנו יוצאין המים לרשות הרבים
טומאה בתוכו
כזית מן המת בתוך הביב. דכזית מן המת פתחו בטפח
הבית טהור
שהטומאה יוצאה דרך פתח הביב היוצא לרשות הרבים. והיינו דקתני חוצץ בפני הטומאה
טומאה בבית מה שבתוך הביב טהור
דאין דרך טומאה להכניסה דרך פתח הביב, שדרך הטומאה להוציאה דרך פתח הבית ולא להכניסה לביב
ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא
דטומאה עולה מן הביב לבית כיון שאין לה דרך לצאת דרך פתח הביב היוצא לרשות הרבים, דכל פחות מטפח אין הטומאה יוצאה
אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח
לחנם נקט ואין ביציאתו פותח טפח, דכיון דאין בו פותח טפח, על יציאתו לא חיישינן, דכאילו אין שם חלל כלל דמי והרי הביב נחשב כקרקע הבית, ואמרו חכמים כל אשר באוהל יטמא, לרבות קרקעיתו של בית כמוהו עד התהום
אחד חור שחררוהו מים
האי פותח טפח שמביא את הטומאה, לא שנא אם נעשה החור הזה על ידי מים או שנקבוהו שרצים
או שאכלתו מלחת
לשון ארץ מלחה. כמין עפר לבן דומה למלח ומתאכל ונופל ונעשה חור מאליו
מרבך של אבנים
אבנים גדולות ערוכות וסדורות זו על זו, ופעמים שהאחת סדורה על גבי שתים והתחתונות מפורדות זו מזו ויש שם אוהל טפח
סואר של קורות
קורות ערוכות זו על זו ועומדות לבנין, ופעמים שיש ביניהן אוהל טפח
כל שאינו עשוי בידי אדם אינו אוהל
דיליף אוהל אוהל ממשכן, מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם
בשקיפים
תרגום סעיפי הסלעים, שקיפי כפייא
ובסלעים
בנקיקי הסלעים. ושקיפי ונקיקי הסלעים אחד הן, אלא שזה נעשה על ידי מטר וזה נעשה מאליו. ואע"ג דלא נעשו בידי אדם מודה בהם רבי יהודה, דלא יליף גזירה שוה דאוהל אוהל ממשכן אלא לפותח טפח בלבד, אבל ביותר מטפח, כגון מלא אגרוף, אמרינן בסוכה ריש פרק הישן. דמודה רבי יהודה שאפילו נעשה מאליו מביא את הטומאה. וכן בשקיפים ובסלעים. ואין הלכה כרבי יהודה
--------------------------
פרק ד
משנה א
מגדל שהוא עומד באויר טומאה בתוכו כלים שבעוביו טהורים טומאה בעוביו כלים שבתוכו טהורים ר' יוסי אומר מחצה למחצה היה עומד בתוך הבית טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס כלים שבינו לבין הארץ שבינו לבין הכותל שבינו לבין הקורות אם יש שם פותח טפח טמאין ואם לאו טהורין טומאה שם הבית טמא
ר' עובדיה מברטנורא
מגדל שהוא עומד באויר
מגדל עץ שיש לו דפנות והדפנות עצמן יש חלל בעוביין כגון חורין המפולשין פתוחים לפנים ולחוץ אלא שאין בהן פותח טפח, ורגילים להצניע שם מחטין וצנוריות וכלים קטנים
שהוא עומד באויר
תחת אויר השמים, כגון דקאי בחצר
טומאה בתוכו
בחלל המגדל עצמו
כלים שבעוביו
בעובי חלל הדפנות
מחצה למחצה
מחציו של עובי מגדל ולפנים כלפנים, מחציו ולחוץ כלחוץ. בין שהטומאה במגדל וכלים בעוביו, בין שהטומאה בעוביו וכלים במגדל. ואין הלכה כר' יוסי
טומאה בתוכו
בתוך המגדל
הבית טמא
אע"פ שדלתותיו מגופות. כדמפרש טעמא שדרך הטומאה לצאת משם לבית
טומאה בבית מה שבתוך המגדל טהור
והוא שדלתותיו מגופות. דאי פתוחות, לא גרע מחלון שבין שני בתים. וטעמא דמה שבתוך המגדל טהור, שאין דרך לטומאה שבבית להכניסה במגדל
אם יש שם פותח טפח
בין שולי המגדל לארץ או בין דופן המגדל לכותל או בין גג המגדל לתקרת הבית
טמאים
מחמת טומאה שבבית. אבל אין שם טפח הוי מגדל כלבוד ואין טומאת הבית נכנסת שם
טומאה שם הבית טמא
אם היתה טומאה בין שולי המגדל לקרקע הבית. או בין גג המגדל לגג הבית או בין דפנות המגדל לכותלי הבית, אף על פי שאין ביניהן פותח טפח
הבית טמא
שאין המגדל מציל על הטומאה שתחתיו בתוך הבית שלא תטמא כל אשר בבית