Ohalos 3:1-2 - Mishna Yomit

פרק ג

משנה א

כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן במת הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו מאהיל על כשני חציי זיתים מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא והמשא עם האהל זה הכלל כל שהוא משם אחד טמא משני שמות טהור

ר' עובדיה מברטנורא

כל המטמאין באוהל

האמורים לעיל בריש פרק ב

שנחלקו

שיעוריהן לחצאין

והכניסן

כשהן מחולקים

לתוך הבית

דהיינו לתוך אוהל אחד

רבי דוסא בן הרכינס מטהר

דסבר לא מצטרפי לכשיעור

הנוגע בכשני חצאי זיתים מן הנבילה

פתח באוהל ומפרש בנבילה, לומר לך דכי היכי דסבירא ליה לרבי דוסא שאין מצטרפין לטומאת אוהל, הכי נמי סבירא ליה דאין מצטרפין לטומאת מגע ומשא, בין במת בין בנבילה

הנוגע בחצי זית ומאהיל על חצי זית

שהמאהיל על המת, טמא כאילו היה עם המת באוהל. ובגמרא בפרק העור והרוטב מוקי הנך מאהיל דרישא בטומאה רצוצה, שאין בין הטומאה ובין האוהל פותח טפח, ומשום הכי חכמים מטמאין, דכולה נגיעה היא. וסיפא דאמר אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו וכו' דמודו רבנן דטהור, מיירי כשיש פותח טפח בין הטומאה ובין האוהל, דבהא מודו רבנן דאין מצטרפין, דנגיעה ואוהל שני שמות הן, וכל שהן משני שמות אין מצטרפין. ור' דוסא סבר דאפילו בטומאה רצוצה אין מצטרפין, ולא אפילו למגע ומגע. ואין הלכה כר' דוסא

אמר ר' מאיר אף בזו ר' דוסא מטהר וחכמים מטמאין

ר' מאיר פליג אתנא קמא דאמר דכשיש פותח טפח בין הטומאה ואוהל מודו רבנן דטהור ואין מצטרפין, ואמר איהו דאף בזו פליגי רבנן על ר' דוסא ואמרי דנגיעה ואוהל חד שמא הוא, הלכך מצטרפין לכשיעור ומטמאין. ואין הלכה כר' מאיר

חוץ מן המגע עם המשא

כגון שנגע בחצי זית והסיט חצי זית

והמשא עם האוהל

שהסיט חצי זית והאהיל על חצי זית

משם אחד

כגון מגע ומגע משא ומשא אוהל ואוהל

------------------------------

משנה ב

מלא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית הבית טמא ורבי שמעון מטהר רביעית דם שנבלעה בתוך הבית הבית טהור נבלעה בכסות אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה שכל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור

ר' עובדיה מברטנורא

מלא תרווד רקב

דאמרן לעיל בריש פרק ב' שהוא מטמא באוהל

שנתפזר לתוך הבית

ונתערב בו עפר כל שהוא

ור' שמעון מטהר

סבר סופו כתחילתו, מה תחילתו אם נקבר המת בתכריכים או בארון של עץ, אין לו רקב, דבעינן שלא יהיה דבר נגלל עמו, אף סופו לאחר שנעשה רקב אם נתערב עמו דבר אחר אינו מטמא. ואין הלכה כר' שצעון

אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם

וכיצד משערין אותה, מביא מים במדה ומכבסה בהן, ומביא מים אחרים כמדתן ונותן בהן רביעית דם, אם היה מראיהן שוה הרי זו טמאה, ואם לאו טהורה

Ohalos3: 1

כָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. כֵּיצַד? הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה, אוֹ נוֹשְׂאָן; וּבַמֵּת, הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת; אוֹ נוֹגֵע בְּכַחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו; מַאֲהִיל עַל כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים; מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו; רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, טָהוֹר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אַף בָּזֶה רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. הַכֹּל טָמֵא חוּץ מִן הַמַּגָּע עִם הַמַּשָּׂא, וְהַמַּשָּׂא עִם הָאֹהֶל. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד טָמֵא; מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת טָהוֹר:

Any of the items that convey tumah through ohel, that were divided and brought in-to a house, R’ Dosa ben Harkinas rules [him] tahor, while the Sages rule [him] tamei. How so? [If] someone touches two pieces of [animal] carcass, each [one] half the size of an olive, or carries them; or, [in the case of] a corpse, if someone touches [a piece of flesh] half the size of an olive and [simultaneously] forms a roof over [an-other] piece half the size of an olive; or he touches [a piece of flesh] half the size of an olive, and [another piece] half the size of an olive forms a roof over him; or he forms a roof over two pieces, each half the size of an olive; or the person forms a roof over [a piece of corpse] half the size of an olive, and a piece half the size of an olive forms a roof over him, R’ Dosa ben Harkinas rules [him] tahor, while the Sages rule [him] tamei. But [if] someone touches [a piece of corpse flesh] half the size of an olive and [simultaneously] something forms a roof over him and [a different piece of corpse flesh] half the size of an olive, or one forms a roof over a piece [of corpse flesh] half the size of an olive and [simultaneously] something forms a roof over him and [a dif-ferent piece of corpse flesh] half the size of an olive, he remains tahor. R’ Meir said: Even in this case R’ Dosa ben Harkinas rules [him] tahor and the Sages rule [him] tamei. Everyone becomes tamei [in the above situations] except [where tumah contracted through] touch coincides with [tumah contracted through] carrying, and [the cases in which tumah contracted through] carrying coincides with [tumah contracted through] ohel. This is the rule: Anything in the same category is tamei; whereas those in dif-ferent categories remain tahor.

Ohalos3: 2

מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁנִּתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָהוֹר. נִבְלְעָה בַּכְּסוּת — אִם מִתְכַּבֶּסֶת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַבָּלוּעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת טָהוֹר:

[If] a ladleful of corpse powder was scattered inside a house, the house becomes tamei. R’ Shimon declares [it] tahor. [If] a quarter [-log] of blood was absorbed into a house, the house is tahor. [If blood] was absorbed into a garment — if a quarter [-log] of blood comes out when [the garment] is washed, [the garment] is tamei. If not, it remains tahor, because whatever is absorbed and cannot come out is tahor.

Suggestions