משנה י
סבכה שהתחיל בה מפיה טהורה עד שיגמור את קורקורתה התחיל בה מקורקורתה טהורה עד שיגמור את פיה שביס שלהטמא בפני עצמו החוטין שלה טמאין משום חבור סבכה שנקרעה אם אינה מקבלת את רוב השער טהורה
ר' עובדיה מברטנורא
קורקורתה
שולים ותחתית, כמו קרקרות הכלים
עד שיגמור את פיה
שפתה העליונה. שאינה יורדת לטומאה עד שיגמור את כל מלאכתה
שביס שלה
מלשון השביסים והשהרונים. ציור שעושים על הסבכה לנוי, עומד על מצחה ומקיף מאוזן לאוזן. ובפני עצמו נמיחשיב, שהוא עשוי להסירו משם ולתת אותו בסבכה אחרת
החוטין שלה
שבהן קושרים הסבכה על הראש
טמאים משום חיבור
שאם נטמאת הסבכה נטמאו החוטים עמה. דאילו החוטים בלא סבכה לא היו מקבלים טומאה
אם אינה מקבלת את רוב השער
של הראש, טהורה
----------
פרק כט
משנה א
נומי הסדין והסודרין והטרטין והפליון של ראש שש אצבעות של אפקרסין עשר נימי סגוס והרדיד והחלוק והטלית ג' אצבעותנימי כפה של זקנה והגומדין של ערביין והקולקין והפונדא והמעפורת והפרגוד נימיהן כל שהן
ר' עובדיה מברטנורא
נומי הסדין
נימין היוצאים מן הסדין, והן חוטים שרגילים לצאת מן האריג בין מן הצדדים בין מלמעלה בין מלמטה. אם נגע שרץבנימין, נטמא הסדין. והוא שיגע בתוך השיעור המפורש במתניתין. וכן אם נגע שרץ בסדין, נטמאו הנימין עד מקום השיעורהמפורש. ומשם ולחוץ טהורים, שאין הנימין חיבור לכל בגד אלא עד מקום השיעור המפורש בהן
טרטין
כמין כובעים
פליון
סדין שמתעטף בו כולו
אפקרסין
כמו אפקרסותו אינה מעכבת דפרק ואלו מגלחים והוא לבוש התחתון ופתוח מכתפיו וכשלובשוקושרו
סגוס
בגד של צמר עב וכולו ציציות, וקורים לו בערבי אלבורנו"ס
רדיד
צעיף דק שהאשה מכסה בו ראשה. ותכס בצעיף, תרגום ירושלמי רדידא
גומדין
בגד שהוא אמה על אמה, ומכסין הערבים חוטמן ופיהם בזמן הקור. ופירוש גומד אמה, כדכתיב ולה שתיפיות גומד ארכה
קלקין
אריג של שער ויש לו נימין
פונדא
יש מפרשים אזור חלול ורחב. ויש מפרשים הבגד התחתון שנותנים על הבשר לשמור שאר הבגדים שלא יטנפו בזיעה
מעפורת
תרגום ויתחפש באפר ואשתני במעפרא. סודר שמעטפים בו הראש
פרגוד
מסך שתולין על פתחי המלכים
כל שהן
בין רב בין מעט הוי חיבור. וכולהו אחריני ששיעורן מפורש, כשיעור הוי חיבור מה שיתר מכשיעור לא הוי חיבור לאלטומאה ולא להזאה