משנה ד
המקצע מכולם טפח על טפח טמא משולי הקופה טפח על טפח טמא מצדדי הקופה ר"ש מטהר וחכמים אומרים המקצע טפחעל טפח בכל מקום טמא
ר' עובדיה מברטנורא
מכולם
מאיזה מהן שיקצע טפח על טפח ראוי לטמא מושב. דהני שיעורי דתנן לעיל, הבגד שלשה על שלשה למדרס והשקארבעה על ארבעה וכו', לא הוי אלא בחתיכת בגד או שק או עור או מפץ שלא חתכה ותקנה לישיבה, אבל המקצע דהיינו המחתךוהמתקן מאחד מכולן טפח על טפח כדי לישב עליו, טמא מושב, שכן לפעמים מקציעין ועושים טלאי מאחד מהן למרדעת של חמורויושבים עליו, ולא הוי אלא טפח על טפח
מכל מקום
ואפילו מן הצדדים. ור' שמעון סבר דמן הצדדים לא חזי למושב. ואין הלכה כר' שמעון
—————————————
משנה ה
בלויי נפה וכברה שהתקינן לישיבה ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין עד שיקצע כסא של קטן שיש לו רגלים אע"פ שאין בו גבוהטפח טמא חלוק של קטן רבי אליעזר אומר כל שהוא וחכ"א עד שיהיה בו כשעור ונמדד כפול
ר' עובדיה מברטנורא
נפה וכברה
של עור הם. ופעמים עושים נפה משער, ודינה כדין שק. וכן פעמים עושים כברה מחבלים של שיפה ושל גמי, ודינהכדין מפץ
עד שיקצע
שיחתוך ויתקן למושב. והלכה כחכמים
אע"פ שאין בו גבוה טפח
ואע"ג דשל גדול לא מיטמא בבציר מטפח, כדתנן לעיל בפרק השלחן והדלפקי, כסא שלקטן חזי לישיבה אפילו בבציר מטפח
עד שיהיה בו כשיעור
אם הוא מבגד עד שיהיה שלשה על שלשה, כשיעור טומאת הבגד למדרס
ונמדד כפול
שלשה לפניו ושלשה לאחריו, נמצא כשפושטו שהוא ששה אורך על שלשה רוחב, ארכו כפלים כרחבו