משנה ט
עור שהוא טמא מדרס וחשב עליו לרצועות ולסנדלין כיון שנתן בו את האזמל טהור דברי ר' יהודה וחכ"א עד שימעטנו פחות מה'טפחים ר"א בר ר"צ אומר אף העושה מטפחת מן העור טמאה ומן הכסת טהורה
ר' עובדיה מברטנורא
עור שהוא טמא מדרס
כגון שטיח וכיוצא בו
אף העושה מטפחת מן העור
שהוא טמא מדרס
טמאה
המטפחת, שהמטפחת דומה לשטיח, דפעמים שהוא יושב עליה. אבל אם קצץ הכסתות של עור הטמאות ועשה מהןמטפחות, טהורות, מידי דהוי אכלים שנשברו. ומיהו מקבלות טומאה מכאן ולהבא, כדתנן לעיל בפרק כ"ד
----------
פרק כז
משנה א
הבגד מטמא משום חמשה שמות השק משום ארבעה העור משום שלשה העץ משום שנים וכלי חרס משום אחד כלי חרסמטמא משום כלי קבול כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים מוסף עליו העץ שהוא מטמא משום מושב וכן טבלה שאין להלזביז בכלי עץ טמאה ובכלי חרס טהורה מוסף עליו העור שהוא מטמא משום אהלים מוסף עליו השק שהוא מטמא משום אריגמוסף עליו הבגד שהוא מטמא משום שלש על שלש
ר' עובדיה מברטנורא
הבגד מיטמא משום חמשה שמות
כדמפרש ואזיל. משום כלי קיבול, משום מושב, משום אוהלים, משום אריג, משום שלשעל שלש. וכל אחד מהם משונה שיעורו זה מזה. כיצד, בגד שיש לו בית קיבול, כגון צרור מרגלית דתנן לעיל, או בית קיבול שמן, אובית קבול שעוה, שיעורו בכל שהוא. במדרס הזב, שיעורו אין פחות משלשה טפחים על שלשה טפחים.ואם נעשה אוהל למת דכתיב הזה על האוהל, אין טמא בפחות מטפח על טפח. ואם הוא אבנט או חגור, מיטמא משוםאריג, אע"פ שאין בו שיעור שיהיה ראוי להקרא בגד, שאין ברחבו שלש אצבעות, אפילו הכי טמא מפני שהוא אריג. וילפינן ליה משק,מה שק טווי ואריג אף כל טווי ואריג. וכל שאר טומאות אין בגד מיטמא ולא מטמא בפחות משלשה אצבעות על שלש אצבעות, דאינוחשוב לא לעניים ולא לעשירים ואינו קרוי בגד
השק
הוא האריג משער ונוצה של עזים
משום ארבעה שמות
דשיעור שלש אצבעות אין בו
העור משום שלשה
דלית ביה משום שלש על שלש, ולית ביה נמי משום אריג
העץ משום שנים
דלית ביה טומאת אוהלים, כדתנן בפרק במה מדליקין, כל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אוהלים. וליתביה נמי משום אריג, ולא משום שלש על שלש
החרס משום אחד
משום בית קיבול בלבד. דלית ביה כל הני דאמרינן. ומדרס נמי לית ביה, דכתיב במדרס הזב ואיש אשר יגע במשכבו, מקיש משכבו לו, מה הוא שיש לו טהרה במקוה אף כל שיש לו טהרה במקוה, פרט לחרס שאין לו טהרהבמקוה שאינו נעשה משכב לזב
אין לו אחוריים
שאין כלי חרס מקבל טומאה מאחוריו, כדכתיב וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו וגו'. ואםנגעה טומאה מאחוריו לא נטמא כלל
שהוא מיטמא משום אריג
מה שאין כן בעור, דאפילו חתכו לרצועות דקות וארגן אינו חשוב אריג