משנה ה
אלו עורות טמאין מדרס עור שחשב עליו לשטיח עור סקורטיא עור קטבוליא עור החמר עור הכתן עור הכתף עור הרופא עורהעריסה עור הלב של קטן עור הכר עור הכסת מדרס עור הסרוק עור הסורק ר' אליעזר אומר מדרס וחכ"א טמא מת
ר' עובדיה מברטנורא
לשטיח
לשטוח על גבי קרקע ולישב עליו
סקורטיא
עור שלובשים העבדנים בשעת מלאכתן
קטבליא
עור שמציעין על גבי המטה ושוכבים עליו
עור החמר
גרסינן. ולא גרסינן עור החמור. כלומר עור שמשים החמר על בגדיו כשמחמר אחר בהמתו
עור הכתן
עור שנותנים לפניהם אומני פשתן כדי שלא ידבק הנעורת של פשתן בבגדיהם
עור הכתף
שמשים הכתף בכתפו שלא יזיק לו המשאוי שעל כתפו
עור הרופא
רופא החבורות נותן לפניו עור שלא יטנפו בגדיו בדם הפצעים
עור העריסה
שמשימים על עריסה של קטן
עור הלב של קטן
רגילים היו לחגור עור על מתני הקטן כנגד לבו שלא יכנו החתול על לבו וימות
עור הכר והכסת
של מטה
עור הסרוק
עור שחוגרים אומני המסרקות על מתניהן
עור הסורק
אומנים הסורקים פשתן
ר' אליעזר אומר מדרס
וכל שכן טמא מת. דהא תנן בפרק בא סימן כל הטמא מדרס מיטמא טמא מת
וחכמים אומרים טמא מת
ולא מדרס, שאין עשויין לישב עליהן. והלכה כחכמים
——————————————-
משנה ו
עב כסות ותכריך כסות מדרס עב ארגמן ותכריך ארגמן בש"א מדרס ובה"א טמא מת עור שעשאו חפוי לכלי טהור למשקלותטמא רבי יוסי מטהר משום אביו
ר' עובדיה מברטנורא
עב כסות
כגון לבדין שעשה מהן כסות, זהו עב כסות. וכן עב ארגמן, לבד צבוע ארגמן. כך פירשו רבותי. ואני שמעתי, עב כסות,עור שמכסים בו הבגדים. עב ארגמן, עור שמכסים בו ארגמן
תכריך כסות
עור שכורכים בו הבגדים
תכריך ארגמן
עור שכורכים בו ארגמן
חפוי
מכסה. תרגום מכסה, חופאה
טהור
דהכי תניא, יכול שאני מרבה חפויי כלים לטומאה, תלמוד לומר אשר יעשה מלאכה בהם, פרט לחפויי כלים
ולמשקלות טמא
והא דתנן לעיל סוף פרק כל כלי עץ שנחלק, זה הכלל וכו' העשוי לחיפוי טהור, חיפוי דמשקלות שאני, לפישהוא עשוי לקבלה, והמשקלות עצמה אינה כלי. והלכה כתנא קמא