משנה ג
כף לוקטי קוצים טהורה הזון והברכייר טמאין והשרוולים טמאין והפרקליימין טהורין וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל קייציןמפני שהיא מקבלת את האוג נקרעה אם אינה מקבלת את רוב האוג טהורה
ר' עובדיה מברטנורא
כף לוקטי קוצים
כמין כף יד של עור תופשים מלקטי קוצים בידיהן, שלא ינקבו ידיהן בקוצים
טהורה
דאינה עשויה לקבלה
הזון
אזור כמין אבנט. ובלשון יוני קורין לחגור זוני
ברכייר
דפוס של עור נתון על הברכיים, כדי שיוכלו לעמוד על ברכיהן
טמאים
דעשויים לקבלה
שרוולים
כמין בית יד של עור דחוק וצר שנותנים בעלי אומנות בזרועותיהן, כדי שלא יפלו בגדיהן הרחבים על ידן ויבטלו אותןממלאכתן
פרקמינין
גרסינן. והוא דבר שמחתל וקושר בו פדחתו
בית אצבעות
כמין יד של עור עשוי להכניס אצבעותיו לתוכו
קייצין
מלקטי קוצים. פירוש אחר, מלקטי פירות הקיץ
האוג
פרי אדום המצוי באילן שגדל ביער מאליו. ופעמים שהמלקטים קוצים ביערים מלקטים האוג ונותנים אותו בבית אצבעות,נמצא שהוא עשוי לקבלה
——————————————-
משנה ד
סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס לא הספיק לתקן אתהראשונה עד שנפסקה שניה טהורה נפסק עקבו ניטל חוטמו או שנחלק לשנים טהור סוליים שנפסק מכל מקום טהור מנעלשנפחת אם אינו מקבל את רוב הרגל טהור מנעל שעל האמום ר"א מטהר וחכמים מטמאים כל חמתות צרורות טהורות חוץמשל ערביין רמ"א צרור שעה טהורות צרור עולם טמאות ר' יוסי אומר כל חמתות צרורות טהורות
ר' עובדיה מברטנורא
ותקנה טמאה מדרס
עדיין עומד בטומאתו, כיון דאוזן שניה קיימא
טהור מן המדרס
אע"פ דנתקנה ראשונה קודם שנשברה שניה, מכל מקום טהור, דפנים חדשות באו לכאן, שלאחר שירדה להטומאת מדרס נתחדשו לה פנים הללו, ואין זו הראשונה מאחר שכבר נתקלקל בה כדי בטולה
אבל טמא מגע מדרס
משום דאוזן ראשונה כשנשברה, ותיקנה שהביא אוזן אחרת תחת השבורה וחיברה לסנדל, נטמאת מגעמדרס, שהרי נגעה בסנדל הטמא מדרס, וכי נשברה אוזן שניה דפרח מינה טומאת מדרס אשתייר ביה טומאת מגע, דכל הסנדלמחובר לאוזן ראשונה שנתקנה
עד שנפסקה
אוזן שניה,
טהורה
דכיון דנשברו שתי אזנים תו לא חזי למידי
עקבו
עור של סנדל המכסה את גובה הרגל שכנגד שוקו מאחוריו
חוטמו
שעולה כנגד אצבעות הרגל מלפניו
טהור
מטומאה דלמפרע, אבל מקבל טומאה מכאן ולהבא
סוליים
עור שתחת פרסת הרגל בלבד. שאין לו עקב. ובלעז סול"א
האמום
דפוס של מנעל עשוי מעור מלא שער
ר' אליעזר מטהר
דסבר לא נגמרה מלאכתו של מנעל עד שישמטנה מעל גבי האמום
וחכמים מטמאין
דחשבי ליה נגמרה מלאכתו. והלכה כחכמים
כל חמתות צרורות
נאדות שניקבו נקב המוציאן מידי טומאתן וקשר הנקב
טהורין
כמו שהיו, מפני שעתיד להתיר הקשר
חוץ מקשר של ערביים
שאינו נוח להתיר
צרור שעה
קשר העשוי לפי שעה ועומד להתיר
צרור עולם
קשר העשוי להיות קיים לעולם
כל חמתות צרורות טהורות
בין צרור עולם בין צרור שעה, ואפילו של ערביים. והלכה כתנא קמא