Keilim 26:1-2 - Mishna Yomit

פרק כו

משנה א

סנדל עמקי וכיס של שנצות ר' יהודה אומר אף כפיפה מצרית רשב"ג אומר אף סנדל לדיקי כיוצא בהן הרי אלו מיטמאין ומיטהריןשלא באומן אמר רבי יוסי והלא כל הכלים מיטמאין ומיטהרין שלא באומן אבל אלו אף על פי שהן מותרין טמאין שההדיוט יכוללהחזירם לא אמרו אלא בכפיפה מצרית שאף האומן אינו יכול להחזירה

ר' עובדיה מברטנורא

סנדל עמקי

סנדלים הנעשות בכפר עמקי

כיס של שנצות

כמין רצועות תחובות בלולאות בשפת הכיס ומושכים אותן אילך ואילך והכיס נסגר מאליו

כפיפה מצרית

סל עשוי מצורי הדקל. מביאין נצרים והוצין וקורעין אותן ועושים מהן כמין חוטין ועושין מהן כפיפה וחבלים

סנדל לדיקי

שעושים אנשי לדיקיא

הרי אלו מיטהרין ומיטמאין שלא באומן

משום דכל הני יש להן רצועות ואין צריך לקשרן, אלא מותח ברצועות והן נסגרים מאליהן, וכן נפתחין מאליהן על ידי רצועות אחרות שמושך בהן, כעין שעושין לכיסין במקומנו. ואם הותרו אותן הרצועות דשוב אין ראויין לסגור ולפתוח, טהורים. ורבי יוסי סבר דאף על פי שהן מותרים, טמאין, כיון דהדיוט יכול להחזירם. חוץ מן הכפיפה, דאף האומן אינו יכול להחזירם. והלכה כר' יוסי

——————————————-

משנה ב

כיס של שנצות שנטלו שנציו טמא נפשט טהור טלה עליו את המטלת מלמטן טמא כיס לתוך כיס שנטמ' א' מהן במשקה לאנטמא חברו צרור המרגלית טמא צרור המעות ר"א מטמא וחכמים מטהרים

ר' עובדיה מברטנורא

שניטלו שנציו

לרבנן מיירי שלא ניטלו לגמרי אלא שניתקו מן הלולאות ועדיין תלויות בכיס. ולרבי יוסי אפילו ניטלו לגמרי, מפנישהדיוט יכול להחזירם

נפשט

הכיס ונעשה כמין עור חלק שאין לו בית קיבול, טהור

טלה עליו מטלית

נתן בשוליו טלאי, כלומר חתיכה קטנה של עור חיבר בו מלמטה. דדרך הכיסים מכניסים עור קטן ביןהתפירה וכשפושטו נשאר אותו העור ולא בטל קיבולו

לא נטמא חברו

דטומאת משקין לטמא כלים לאו דאורייתא ולא חשיב חיבור

צרור המרגלית

מניחין מרגלית בתוך עור להיות שמורה שם וקושרים אותו, וכשמוציאין המרגלית נשאר העור כמו כיס עדשיטרח ויפשט, מחמת אותה מרגלית שעמדה ימים רבים ונצרר

צרור המעות

כמו צרור המרגלית. וטעמא דצרור המרגלית מטמא טפי, משום דדרך צרור המרגלית לעמוד יותר מצרור המעות,שצרור המעות רגילים להתיר תמיד, משום דלהוצאה ניתנו. והלכה כחכמים

Keilim26: 1

סַנְדָּל עִמְקִי, וְכִיס שֶׁל שְׁנָצוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף כְּפִיפָה מִצְרִית, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף סַנְדָּל לָדִיקִי כַּיּוֹצֵא בָהֶן — הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמִטַּהֲרִין שֶׁלֹּא בְאֻמָּן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא כָל הַכֵּלִים מִטַּמְּאִין וּמִטַּהֲרִין שֶׁלֹּא בְאֻמָּן! אֲבָל אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻתָּרִין — טְמֵאִין, שֶׁהַהֶדְיוֹט יָכוֹל לְהַחֲזִירָם; לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִכְפִיפָה מִצְרִית, שֶׁאַף הָאֻמָּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ.

[Regarding] an Imkean sandal, and a drawstring-purse — R’ Yehudah says: Also a palm-strip basket, Rabban Shimon Ben Gamliel says: Also a Ludkean sandal [has] the same [law] — these are rendered tamei and rendered tahor without a craftsman. R’ Yose said: But are not all utensils rendered tamei and rendered tahor without a craftsman? Rather, these [utensils], even if they are undone, are tamei, for a layman is able to repair them. They only stated [the other law] with regard to a palm-strip basket, for even a craftsman is not able to repair it.

Keilim26: 2

כִּיס שֶׁל שְׁנָצוֹת שֶׁנִּטְּלוּ שְׁנָצָיו — טָמֵא; נִפְשַׁט — טָהוֹר. טָלָה עָלָיו אֶת הַמַּטְלֵת מִלְּמַטָּן — טָמֵא. כִּיס לְתוֹךְ כִּיס שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן בְּמַשְׁקֶה — לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ. צְרוֹר הַמַּרְגָּלִית — טָמֵא. צְרוֹר הַמָּעוֹת — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. [ג] כַּף לוֹקְטֵי קוֹצִים — טְהוֹרָה. הַזּוֹן וְהַבְּרַכְיָר — טְמֵאִין, וְהַשַׁרְווּלִים — טְמֵאִין, וְהַפְּרַקְלִימִין — טְהוֹרִין, וְכָל בֵּית אֶצְבָּעוֹת — טְהוֹרוֹת, חוּץ מִשֶּׁל קַיָּצִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הָאוֹג. נִקְרְעָה, אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת רֹב הָאוֹג — טְהוֹרָה.

A drawstring-purse whose drawstrings were removed is tamei. If it was flattened out, it is tahor. If one attached a patch on its underside, it is tamei. [Regarding] a purse within a purse, one of which had become tamei through [contact with tamei] liquid, the other does not become tamei. The wrap of a diamond is tamei. [As for] the wrap of coins, R’ Eliezer rules it tamei, but the Sages rule it tahor.

Suggestions