Keilim 24:17-25:1

משנה יז

שלש קופות הן מהוהה שטלייה על הבריה הולכין אחר הבריה קטנה על הגדולה הולכין אחר הגדולה היו שוות הולכין אחרהפנימית ר"ש אומר כף מאזנים שטלייה על שולי המיחם מבפנים טמא מבחוץ טהור טליה על צדה בין מבפנים בין מבחוץ טהור

ר' עובדיה מברטנורא

מהוהה

בגד ישן ובלוי

שטלייה

כמו שטלאה. מלשון טלאי על גבי טלאי. כלומר ששם הישנה טלאי על החדשה

הולכים אחר הבריאה

דנין אותה כדין הבריאה, אם טמאה טמאה, ואם טהורה טהורה

קטנה על הגדולה

בין שתיהן מהוהות בין שתיהן בריאות

הולכים אחר הגדולה

ואם הגדולה נקובה כמוציא רמון שבשבירה כזו נטהרה, גם הקטנה המחוברת עמה טהורה אע"פשהיא שלימה. ואם הגדולה שלימה והרי היא מקבלת טומאה, אף הקטנה המחוברת עמה טמאה אע"פ שהיא נקובה במוציא רמון

הולכים אחר הפנימית

אם טמאה הפנימית טמאה החיצונה, ואם הפנימית טהורה החיצונה נמי טהורה

ר' שמעון אומר כף מאזנים

לפרושי מלתא דתנא קמא קאתי. ובכף מאזנים של מתכות טמאה איירי, דאם טלאה בתחתיתהמיחם מבפנים, טמא המיחם, ואם טלאה מבחוץ, טהור המיחם

טלייה על צידה

שהדביק הטלאי על דפנות המיחם לא בתחתיתו, בין מבחוץ בין מבפנים טהור. ומסקנא דכולה פרקין וטעמאדכולהו טמא מדרס וטמא טמא מת וטהור מכלום האמורים כאן, הוא דכל דבר הראוי לשכיבה, והוא שיהיה עשוי לשכיבה אולישיבה או להשען עליו, טמא מדרס. לבד אם הוא כלי חרס דאינו מטמא מדרס, דהכי ילפינן מקרא דכתיב  ואיש אשריגע במשכבו, מקיש משכבו לו, מה הוא יש לו טהרה במקוה אף משכבו שיש לו טהרה במקוה, יצא כלי חרס שאין לו טהרה במקוה.והמפץ העשוי לשכיבה, אע"פ שאין לו טהרה במקוה מדכתיב  כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא, והאי לאו כליהוא, מכל מקום טמא מדרס, דמרבינן ליה מקרא דכתיב כל המשכב, כל לרבות את המפץ, ואין לו טהרה עד שיחתך וישאר ממנופחות מששה על ששה. וכלי אבנים וכלי גללים וכלי אדמה, טהורים מכלום. וכן כל דבר הבא מן הים, טהור. וכלי עץ הבא במדה,שמחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, נמי טהור מכלום, לפי שאינו מיטלטל מלא. וכן דבר שאין עליו תורת כלי, או שיש לותורת כלי ואינו ממשמשי אדם אלא משמשי משמשיו, טהור, כגון תרבוס של זיתים ומפץ של גתות וסדין של צורות, דאמרינןבמתניתין שהן טהורין מכלום, דלא חשיבי כלים של משמשי אדם

------------------------

פרק כה

משנה א

כל הכלים יש להם אחוריים ותוך כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין דברי רבי יהודה ר"מ אומר כל שיש לו תוברות יש לואחוריים ותוך וכל שאין לו תוברות אין לו אחוריים ותוך השלחן והדלפקי יש להן אחוריים ותוך דברי רבי יהודה רבי מאיר אומראין להם אחוריים וכן טבלה שאין לה לזביז

ר' עובדיה מברטנורא

כל הכלים יש להם אחוריים ותוך

כלים שנטמאו במשקין טמאים, אם נגעו המשקין מאחוריהן של כלים נטמאו אחוריהןולא נטמא תוכן, משום דטומאת משקים לטמא כלים לאו דאורייתא, הקלו חכמים בטומאתן. אבל אם נטמא תוכן, כגון שנגעו משקיןטמאין בתוכן, נטמאו אחוריהם. והיינו דתנן יש להן אחוריים ותוך, כלומר שחלוק דין אחורייהם מדין תוכן

כגון הכרים והכסתות

ואע"פ שמשתמשים בהן בתוכן ובאחוריהן, שראוי להפכן ולעשות תוכן אחורייהן ואחורייהן תוכן,אע"פ כן חלוק דין תוכן מדין אחורייהן

מרצופין

שקין גדולים של עור מוליכים בהן סחורות בספינות

כל שיש לו תוברות

לולאות, כמו שיש למכנסים, תפורות לאחוריו של בגד

יש לו אחוריים ותוך

דכיון דיש לו תוברות לא חזי להפכו, ותוכו חלוק מאחוריו. אבל כשאין לו תוברות, דחזי להפכו, אין תוכוחלוק מאחוריו, אלא כשנגעו משקים טמאים בין מאחוריו בין מתוכו נטמא כולו. והלכה כר' יהודה

השלחן והדלפקי

קסבר ר' יהודה, כיון דפניו משופים וחלקין, הפנים ההם נדונים תוכו. והלכה כר' יהודה