משנה ד
המטה והכר והכסת של מת הרי אלו טמאין מדרס כסא של כלה ומשבר של חיה וכסא של כובס שהוא כורם עליו את הכליםאמר ר' יוסי אין בהם משום מושב
ר' עובדיה מברטנורא
המטה והכר והכסת של מת
אע"ג דמת אינו מטמא מדרס והנך למת עשויין ולא לישב עליהן, אפ"ה טמאים מדרס, מפנישהנשים יושבות עליהן
ומשבר של חיה
מושב האשה היולדת. על האבנים מתרגמינן על מתברא
שהוא כורם עליו
גרסינן. כלומר מקפל ומתקן שם את הבגדים
אמר ר' יוסי אין בהן משום מושב
ומתני' דפרקין דלעיל דתנן כסא של כלה שנטלו חפויו דמשמע הא לא נטלו חפויו טמא.פליגא אדר' יוסי. ואין הלכה כר' יוסי
--------------------------
משנה ה
החרם טמא מפני הזוטו הרשתות והמכמרות והמדף והפלצור ומצודות הסכרין טמאין והאקון והרטוב והכלוב טהורין
ר' עובדיה מברטנורא
החרם
לשון מצודים וחרמים. רשת עשויה מחוטים נקשרים זה בזה ובו נקבים נקבים, אלא שיש מעט בתחתית הרשתשהוא ארוג כבגד, וקרוי זוטו. והרשת כולה מקבלת טומאה מפני הארוג כבגד שבתחתיתה
הרשתות והמכמרות
מיני מצודות שצדין בהן חיות ועופות ודגים
מדף
הציידין שצדין עופות מביאין לוח של עץ ומניחים תחת הלוח חטין או פתיתים, והעוף בא לאכול אותם ונופל הדף עליוונתפס
פלצור
מין מצודה של עץ
הסכרין
הסותמים וסוכרים את המים. לשון ויסכרו מעינות תהום'
טמאים
מקבלים טומאה אם נגעו במת או שרץ
אקון
סל שצדים בו דגים
רטוב
סל שצדים בו עופות
כלוב
עשוי מנצרים של ערבה קלופה או מגמי, ויש חלל כאצבע או פחות בין נצר לנצר, ומניחים שם עופות. וקורים לו בלע"זגביא"ה. ובמקרא, ככלוב מלא עוף'