משנה ו
סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון טהור מן המדרס אבל טמא טמא מת מאימתי היא טהרתו ב"שאומרים משיתבר בית הלל אומרים משיקשר ר"ע אומר משיקבע
ר' עובדיה מברטנורא
סדין שהוא טמא מדרס
שראוי לטמא מדרס קאמר, ולא שנטמא מדרס ממש. דא"כ אדתני סיפאאבל טמא טמא מת, ליתני אבל טמא מגע מדרס, כדתני בהקומץ רבה
ועשאו וילון
מסך לפתח, או וילון לספינה. ודוקא שעשה בו שינוי מעשה, אבל מחשבה אינהמוציאתו מידי טומאה שהיו ראוין לה
אבל טמא טמא מת
מפני שהשמש מתחמם כנגדו ומתעטף בשוליו לפעמים, הלכך לא בטילמתורת כלי
מאימתי טהרתו
שבטל תורת מדרס ממנו
משיתפר
בתוספתא מוכח דבית שמאי בעו שיקרענו ויתקננו למדת הפתח, ויתפור בו לולאותלתלותו במסך או בספינה. ובית הלל דאמרי משיקשור, לא בעו קריעה, אלא משיקשור בו הלולאותכדי לתלותו בהם. ואית ספרים דגרסי, בית שמאי אומרים משיתבר. והיא היא. כלומר משישברוהוויקרעוהו כדי לתפרו למדת הפתח
ר' עקיבא אומר משיקבע
מעת שיתלה אותו על הפתח או על הספינה. והלכה כבית הלל
———————————
משנה ז
מחצלת שעשה לה קנים לארכה טהורה וחכ"א עד שיעשה כמין כי עשאם לרחבה ואין בין קנהלחבירו ארבעה טפחים טהור נחלקה לרחבה ר' יהודה מטהר וכן המתיר ראשי המעדנין טהורהנחלקה לארכה ונשתיירו בה שלשה מעדנים של ששה טפחים טמאה מחצלת מאימתי מקבלתטומאה משתקנב והיא גמר מלאכתה
ר' עובדיה מברטנורא
לארכה טהורה
אורך הקנה לאורך המחצלת, טהורה. דלא חזיא לשכיבה, שהקנים מזיקיןלשוכב, ולא חזיא כי אם לסיכוך
כמין כי
יונית. שהיא כמין כ' הפוכה שלנו. כלומר, לעולם היא טמאה עד שימשוך הקנים משלשהצדדים. והלכה כחכמים
עשאם לרחבה
אורך הקנה לרוחב המחצלת
ד' טפחים
כשיש בין קנה לקנה ד' טפחים, חזיא לשכב בין שני הקנים
נחלקה לרחבה
ונשברו הקנים שלה לחצי
רבי יהודה מטהר
דלא חזיא לשכיבה. ואין הלכה כר' יהודה
המתיר ראשי מעדנים
מנהג עושי מחצלאות כשמשלימין המחצלת נשאר כמין מלל, וגודליםאותו בכל שני טפחים גדיל אחד וקושרו שלא יסתר האריג. ואם ניתר עומד לסתירה ונתבטל מתורתכלי וטהורה. מעדנים, קשרים. כמו וילך אליו אגג מעדנות, כלומר, קשור כדרךשקושרים האסורים. וכן התקשר מעדנות כימה
שהם של ששה טפחים
שני טפחים בין מעדן למעדן וטפח מכאן וטפח מכאן
משתקנב
משיחתוך ויקטום ראשי קרומים הבולטים. וזו היא קניבה