משנה ד
עריבה גדולה שנפחתה מלקבל רמונים והתקינה לישיבה ר"ע מטמא וחכמים מטהרין עד שיקצעעשאה אבוס לבהמה אע"פ שקבעה בכותל טמאה
ר' עובדיה מברטנורא
עד שיקצע
שיחתכנה ויתקננה לישיבה. והלכה כחכמים
אע"פ שקבעה בכותל טמאה
טומאת מת או שרץ. ולא בטלה מתורת כלי ולא אמרינן כליהמחובר לקרקע כקרקע דמי אלא כשהיה מחובר לקרקע מתחלתו, או שנעשה כדי לשמש אתהקרקע
———————————
משנה ה
כופת שקבעו בנדבך קבעו ולא בנה עליו בנה עליו ולא קבעו טמא קבעו ובנה עליו טהור מפץשנתנו על גבי הקורות קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה נתן עליו את המעזיבה ולא קבעו טמא קבעוונתן עליו את המעזיבה טהור קערה שקבעה בשידה תיבה ומגדל כדרך קבלתה טמאה שלא כדרךקבלתה טהורה
ר' עובדיה מברטנורא
כופת
כלי המיוחד לישיבה. ושל תמרה הוא
שקבעו בנדבך
בשורת הבנין
בנה עליו ולא קבעו
כדרך שהאומנים עושים שבונים כיפה על גבי נסרים ואח"כ מסירים אותם
טמא
אם ישב הזב על הבנין שעליו, נטמא הכופת שתחת הבנין, שהזב מטמא את המשכב ואתהמושב שתחת אבן מסמא. וכן כשקבעו ולא בנה עליו וישב הזב עליו כשהוא קבוע, טמא, דלא נתבטלבהכי. אבל כשקבעו ובנה עליו, בטל לגבי כותל וככותל דמי
מפץ
כמין מחצלת עשויה מקנים או מגמי
על גבי הקורות
של עליה
מעזיבה
טיט וצרורות של אבנים שנותנים על גבי התקרה. וכל כמה שלא קבע המפץ בקורות וישבהזב על המעזיבה, נטמא המפץ שתחתיה ולא בטל מתורת כלי, דאי בעי שקיל ליה. וכן אם קבעו ולאנתן עליו מעזיבה וישב הזב עליו, טמא מושב. ולא בטיל עד שיקבע ויתן עליו המעזיבה
כדרך קבלתה
שוליה למטה
שלא כדרך קבלתה
שוליה למעלה