משנה ד

נישא הזב על המטה ועל המיזרן מטמא שנים ופוסל אחד דברי ר"מ רבי יוסי אומר נישא הזב עלהמטה ועל המיזרן י' טפחים מטמא שנים ופוסל אחד מעשרה ולחוץ מטמא אחד ופוסל אחד נישא עלהמיזרן מעשרה ולפנים טמא מעשרה ולחוץ טהור

ר' עובדיה מברטנורא

נישא הזב על המטה ועל המיזרן

לאו דוקא נישא על המיזרן, אלא נישא הזב על המטהשהמיזרן כרוך סביבותיה ויוצא ממנה

מטמא שנים ופוסל אחד דברי ר' מאיר

ר' מאיר לטעמיה דאמר לעיל דאפילו המיזרן יוצא מןהמטה כל שהוא ואפילו טובא הוי חבור למטה ומטמא שנים ופוסל אחד, כמטה עצמה. שכל שהזבנישא עליו ונעשה משכב ומושב של זב, הוי אב הטומאה, והנוגע בו הוי ראשון, וראשון עושה שני, ושניעושה שלישי לפסול את התרומה בלבד אבל לא לטמא. והיינו מטמא שנים דהיינו ראשון ושני, ופוסלאחד והוא שלישי שהוא פסול בתרומה בלבד, והמיזרן כל זמן שלא פירש מן המטה חשיב כאבהטומאה ומטמא שנים ופוסל אחד, אבל לאחר שפירש לא הוי אלא כולד הטומאה ומטמא אחד ופוסלאחד, כדין נוגע במשכב הזב

ר' יוסי אומר וכו'

ר' יוסי לטעמיה דאמר לעיל עשרה טפחים ותו לא. הלכך זה שבתוך עשרהחשוב חיבור למשכב ומטמא שנים ופוסל אחד כל זמן שלא פירש, אבל מה שחוץ לעשרה לא חשובחיבור למשכב, ודינו כפירש, דמטמא אחד ופוסל אחד

נישא על המזרן מעשרה ולפנים טמאה

גרסינן. ולא גרסינן טמא. והכי פירושא, נישא הזבעל המיזרן היוצא מן המטה, אם נישא מעשרה ולפנים לצד המטה, המטה טמאה מדרס, דכיון דכלעשרה חשיבי חבור למטה, כשנטמא מזרן נטמאת המטה. אבל מעשרה ולחוץ דלא הוו חבור למיטה,טהורה המטה ולא נטמאת  המיזרן. כך נראית בעיני פירוש משנה זו. וגירסת רבותי דגרסיטמא וטהור ופירושן, לא נתקבל לי. וכן דברי רמב"ם שכתב בפירוש משנה זו לא נכנסו באזני כלל.ודקדקתי אחר כך בחבורו בהלכות כלים פרק כ"א  נראה לי ששם חזר בו ופירש משנה זוכמו שפירשתיה כאן

--------------------------

משנה ה

מטה שהיתה טמאה מדרס וכרך לה מיזרן כולה טמאה מדרס פרשה היא טמאה מדרס והמיזרןמגע מדרס היתה טמאה טומאת שבעה וכרך לה מיזרן כולה טמאה טומאת שבעה פרשה היא טמאהטומאת שבעה והמיזרן טמא טומאת ערב היתה טמאה טומאת ערב וכרך לה מיזרן כולה טמאהטומאת ערב פרשה היא טמאה טומאת ערב והמיזרן טהור

ר' עובדיה מברטנורא

כולה טמאה מדרס

וכל זמן שלא פירש המזרן מן המטה הוי כמטה עצמה כדפרישית

והמזרן מגע מדרס

ומטמא אחד ופוסל אחד, כדין כל נוגע באב הטומאה