Keilim 19:6-7

משנה ו

מטה שכרך לה מיזרן ונגע בהן המת טמאין טומאת שבעה פרשו טמאין טומאת שבעה נגע בהןהשרץ טמאין טומאת ערב פרשו טמאין טומאת ערב מטה שנטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשותולא שנה את הנקבים נשתברו חדשות טמאה וישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות

ר' עובדיה מברטנורא

ונגע בהן המת

כשהן כרוכים יחד

טמאים טומאת שבעה

בהא לא פליג ר' יוסי. דדוקא בטומאת מדרס קאמר עד עשרה טפחיםטמא מעשרה ולחוץ טהור, אבל לשאר טומאות, אפילו מאה אמה כולו חיבור. כגון מזרן שהוא כרוךעל המטה ונכנסה המטה לאוהל המת או נגעה בשרץ, וכן אם נכנס קצה מן המזרן לאוהל המת אונגע בשרץ, נטמאת המטה נטמא המזרן, נטמא המזרן נטמאת המטה, ואפילו היה המזרן יוצא מןהמטה מאה אמה

פירשו טמאים טומאת שבעה

ולא הוו ככלים שנשתברו, כיון דכל אחד מהן כלי בפני עצמו.אע"ג דלענין קבלת טומאה חשובים ככלי אחד וכשנגעה טומאה באחד מהן נטמא האחר

שניטלו שתי ארוכות

שלה, ולא נשתברו. והן ראויות להחזירן למקומן, הלכך לא טהרה המטהמטומאתה בנטילת הארוכות

נשתברו חדשות טמאה

שהרי הישנות קיימות ולא נשתנו הנקבים, והוי כנתפרקה אבר אברוכל אבריה שלמים. אבל נשתברו הישנות, טהורה, לפי שהישנות הן שהיו במטה כשנטמאת,וכשנשתברו הוי המטה שבר כלי, דלא חזיא בלא ארוכות

--------------------------

משנה ז

תיבה שפתחה מלמעלה טמאה טמא מת נפחתה מלמעלה טמאה טמא מת נפחתה מלמטהטהורה מגורות שבה טמאות ואינם חבור לה

ר' עובדיה מברטנורא

תיבה שנפחתה מלמעלן

הכסוי שלה

טמאה טמא מת

דכיון דשוליה קיימים אכתי חזיא לתשמיש. ודוקא טומאת מת. אבל לא טומאתמדרס, דלא חזיא לישיבה

נפחתה מלמטן

בשוליה. בטל בית קיבול שלה וטהורה לגמרי

מגורות שלה

אוצרות שבה, דהיינו חדרים שבתוכה שלא נפחתו עמה, טמאות