משנה ב
החבל היוצא מן המטה עד ה' טפחים טהור מחמשה ועד עשרה טמא מעשרה ולחוץ טהור שבוקושרין את הפסחים ומשלשלין את המטות
ר' עובדיה מברטנורא
החבל היוצא מן המטה
מה שנשאר ממנו לאחר שגמר הסירוג
עד חמשה טפחים טהור
דלא חזי למידי לצורך המטה, ולא חשיב לה יד
מחמשה ועד עשרה טמא
דחזי לקשור בה הפסחים. שהיו רגילים לקשור שם הפסח בחבלשבכרעי המטה כדי שיהיה מזומן להם. וחזי נמי לשלשל בו את המטה, כלומר להורידה מן העליהלגג, אי נמי להורידה אל המקוה להטבילה כשנטמאת
מעשרה ולחוץ טהור
דמה שיש בחבל יותר מעשרה אינו משמש לצורך המטה כלום
--------------------------
משנה ג
מיזרן היוצא מן המטה כל שהוא דברי ר"מ רבי יוסי אומר עד עשרה טפחים שירי מיזרן ז' טפחיםכדי לעשותו חבק לחמור
ר' עובדיה מברטנורא
המיזרן
כמין אזור או אבנט של אריג שכורכים אותו סביב המטה כדי לחבר פרקיה. ופעמים שהואגדול הרבה ונגרר ויוצא חוץ מן המטה
היוצא מן המטה
והמטה טמאה מדרס
כל שהוא
אפילו יוצא כמה אמות חוץ למטה, הכל טמא
ר' יוסי אומר עד עשרה טפחים
טמא בטומאת המטה. מעשרה ולמעלה טהור. והלכה כר'יוסי
שיירי מיזרן
מיזרן שבלה ונקרע, כמה ישתייר ממנו ויהיה טמא
שבעה טפחים
דבציר מהכי לא חזי למידי ולא חשיב כלי
חבק
יש מפרשים, בגד עב וקשה שמשימים על החמור כשבא מן הדרך והוא מזיע, כדי שלא יצטנןלאחר שמסירין ממנו האוכף. ויש מפרשים, שמשימים אותו על משאוי החמור כדי שלא יפסד אם ירדועליו גשמים