Keilim 18:1-2

פרק יח

משנה א

השידה ב"ש אומרים נמדדת מבפנים ובה"א נמדדת מבחוץ מודים אלו ואלו שאין עובי הרגליםועובי לזבזין נמדד ר' יוסי אומר מודים שעובי הרגלים ועובי לזבזין נמדד וביניהם אינו נמדד ר' שמעוןשזורי אומר אם היו הרגלים גבוהות טפח אין ביניהם נמדד ואם לאו ביניהן נמדד

ר' עובדיה מברטנורא

השידה. נמדדת מבפנים

דתנן לעיל כלי עץ שהמחזיק ארבעים סאה בלח שהןכוריים ביבש, טהור, והיינו אמה על אמה ברום שלש אמות. והכא קמיפלגי כיצד מודדים, לבית שמאימודדין חלל שבפנים, ולא עובי הדפנות והשולים. ולבית הלל הכל מודדין, חוץ מעובי הרגליםולבזבזים שהוא הזיר שעל השפה. ולר' יוסי מודדים אף עובי רגלי השידה והלבזבזים. ולר' שמעון אםאין רגליה גבוהים טפח מודדים אף האויר שבין רגל לרגל. והלכה כבית הלל אליבא דתנא קמא

--------------------------------------------

משנה ב

מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת אינה חבור לה ואינה נמדדת עמה ואינה מצלת עמה באהל המתואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות ואם אינה נשמטת חבור לה ונמדדת עמה ומצלתעמה באהל המת וגוררין אותה בשבת אף על פי שיש בתוכה מעות הקמרון שלה בזמן שהוא קבועחבור לה ונמדד עמה ואם אינו קבוע אינו חבור לה ואינו נמדד עמה כיצד מודדין אותו ראש תור רבייהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה טהורה

ר' עובדיה מברטנורא

המוכני

אופן כעין אופני העגלה. ולפי שהשידה נישאת עליה קרויה מוכני. לשון את הכיור ואת כנו'

בזמן שהיא נשמטת

שאדם יכול לסלקה מן העגלה

אינה חבור לה

והיא חשובה כלי לעצמה. ואי שידה בת קבולי טומאה שאינה מחזקת ארבעיםסאה ונטמאת השידה לא נטמאת המוכני, ואי לאו בת קיבולי טומאה היא ונגעה טומאה במוכני,המוכני טמאה, דלא חשיבא מן השידה והיא מיטלטלת מלאה ורקנית ויש לה בית קיבול

ואינה נמדדת עמה

בחשבון אמה על אמה ברום שלש אמות. דלא חשיבא כעובי הרגלים, ואפילולר' יוסי אינה נמדדת עמה

ואינה מצלת עמה באוהל המת

שאם השידה בבית הקברות מצלת על כלים שבתוכה, כיוןדמחזקת מ' סאה. ואם בולטים ממנה כלים כנגד המוכני מלמעלה, אין המוכני מצלת עליה,דמוכני מקבלת טומאה ואינה חוצצת בפני הטומאה

בזמן שבתוכה מעות

דכלי בפני עצמה היא, ובסיס לדבר האסור. אבל אם אינה נשמטת שרי,מאחר דלא הוו בתוך השידה שהיא עיקר הכלי

קמרון

כעין קובא שעושין על גבי השידה

נמדד עמה

להשלים ארבעים סאה

כיצד מודדים אותו

כשהוא קבוע

ראש תור

באלכסון. דהאי קמרון אינו כנגד כל השידה אלא כיפה כנגד מקצת חללה, וכשבאלמדוד אוירה רואין כאילו חוט נתון באלכסון מכותל השידה עד ראש הכיפה, וחלל שתחתיו נמדד

אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה

השידה בלא הקמרון הקבוע בה

טהורה

אע"פ שאינה מחזקת ארבעים סאה. ואין הלכה כר' יהודה