משנה ו


אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו ואפי' מגוייד ואפי' גוסס זוקק ליבום ופוטר מן היבום מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם הותזו ראשיהם אף על פי שמפרכסים טמאין כגון זנב של לטאה שהיא מפרכסת


ר' עובדיה מברטנורא


עד שתצא נפשו


דכתיב כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות, למדך הכתוב שאינו מטמא עד שימות


מגוייד


מחותך. לשון גודו אילנא


זוקק ליבום


כל זמן שהוא גוסס יבמתו אסורה להנשא


ופוטר מן היבום


אם מת והניח בן גוסס, אשתו פטורה מן החליצה ומן היבום


ומאכיל בתרומה


את אמו, אם היא בת ישראל שנישאת לכהן


ופוסל


את אמו מן התרומה, אם בת כהן לישראל היא


וכן בהמה וחיה אין מטמאין


טומאת נבילות, עד שתצא נפשם


כזנב הלטאה


כלומר למה פרכוס זה דומה, לזנב הלטאה


***************************


משנה ז


האיברין אין להן שיעור אפי' פחות מכזית מן המת ופחות מכזית מן הנבילה ופחות מכעדשה מן השרץ מטמאין טומאתן


ר' עובדיה מברטנורא


האיברים


צריך שיהיה בהם בשר וגידים ועצמות, ובכך הוא נחשב אבר. ומיירי בין באבר שנתלש מן החי בין באבר מן המת


Ohalos1: 6
אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וַאֲפִילּוּ מְגֻיָּד וַאֲפִילּוּ גוֹסֵס. זוֹקֵק לַיִּבּוּם, וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל בַּתְּרוּמָה. וְכֵן בְּהֵמָה וְחַיָּה אֵינָן מְטַמְּאִין עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם. הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּפַרְכְּסִין, טְמֵאִין, כְּגוֹן זָנָב שֶׁל הַלְּטָאָה שֶׁהִיא מְפַרְכָּסֶת:
A person does not convey [corpse-] tumah until his soul departs, even if he is fatally wounded or even if he is moribund. [Similarly,] he [still] binds [his dead brother’s wife] for yibum, releases [her] from yibum, entitles [his wife] to eat terumah, and disqualifies [her] from [eating] te-rumah. Similarly, domesticated and wild animals do not convey tumah until they have died. [If] their heads were severed, they are tamei, even if they are [still] moving convulsively; [the movements are] like the [severed] tail of a lizard that is moving convulsively.
Ohalos1: 7
הָאֵבָרִין אֵין לָהֶן שִׁעוּר. אֲפִילּוּ פָחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וּפָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ מְטַמְּאִין טֻמְאָתָן:
Limbs have no [minimum] size. Even [a limb] of a corpse smaller than an olive, or [a limb] of a carcass smaller than an olive, or [a limb] of a sheretz smaller than a lentil convey their tumah.