משנה יב
ויש שאמרו במדה גסה מלא תרווד רקב כמלא תרווד גדול של רופאים וגריסנגעים כגריס הקלקי האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתהונודות יין ושמן שיעורן כפיקה גדולה שלהן ומאור שלא נעשה בידי אדם שיעורוכמלא אגרוף גדול זה הוא אגרופו של בן בטיח אמר ר' יוסי ישנו כראש גדול שלאדם ושנעשה בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיוןהאיטלקי וכסלע הנירונית וכמלא נקב שבעול
ר' עובדיה מברטנורא
מלא תרווד רקב
מלא כף עפרורית מן המת אחר שכלה כל ליחות שבו
מלוא תרווד גדול של רופאים
שהוא גדול משאר תרוודים. ושיעורו מלא חפנים
כגריס הקלקי
כחצי פול הבא ממקום ששמו קלקי, והפולים שבו גדולים משאר פולים. ושיעורמקום גריס הקלקי תשע עדשות שלש על שלש מרובעות. ומקום עדשה, ארבע שערות, נמצא מקוםהגריס שלשים ושש שערות
כותבת הגסה
גדולה משאר תמרים. ושיעורה מעט פחות מכביצה
כמוה וכגרעינתה
שצריך למעך חללה
ונודות יין ושמן
של עור שניקבו, שיעור הנקב שלהן,
כפיקה גדולה
שמשימים בפלך כשהנשים טוות בו
ומאור
כמין חלון שממנו האורה נכנסת לבית
שלא נעשה בידי אדם
כגון חור שחררוהו מים או שרצים, או שנפל העפר מאליו ונעשה שםנקב. ואם לא חשב עליו לתשמיש או למאור, שיעורו להביא את הטומאה מאהל המת לבית לדרךהנקב,
כאגרופו של בן אבטיח
דהיינו אדם ידוע אצלם, ובן בטיח שמו, שהיה אגרופו גדול
ושנעשה בידי אדם
שעשאו אדם להכניס את האורה
נירונית
מטבע של נירון קיסר
כמלוא נקב שבעול
מלוא מקדח של לשכה. ופונדיון האטלקי וסלע הנירונית ומלוא נקב שבעול,כולן שיעור אחד להן, ויש מקומות שהיו יודעים באחד מהן ולא באחר, הלכך תנינהו לכולהו
----------------------------------
משנה יג
כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה דברי ר"ע העושהכלים מן הגדל בים וחבר להם מן הגדל בארץ אפי' חוט אפי' משיחה דבר שהואמקבל טומאה טמא
ר' עובדיה מברטנורא
כל שבים טהור
כל בריות שבים אם עשה מעורן כלים אין מקבלין טומאה, דכתיב אובגד או עור או שק, מה בגד מן הגדל מן הארץ אף עור מן הגדל מן הארץ
חוץ מכלב המים
לפי שכל שאר בריות שבים אין אחד מהם בורח ליבשה כשבאים לצוד אותם,אלא כלב הים בלבד, הלכך הוי בכלל עורות היבשה, ואם עשה כלי מעורו מקבל טומאה. והלכה כרביעקיבא
אפילו חוט אפילו משיחה
ובלבד שיחברנו לו בדרך שאם היו שניהם מן הגדל בארץ מחובריםבחבור כזה היה טמא האחד כשנטמא חבירו