Keilim 17:8-9 - Mishna Yomit

משנה ח

כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי כשעורה שאמרו לא גדולהולא קטנה אלא בינונית זו מדברית כעדשה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלאבינונית זו מצרית כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע לא גדול ולאקטן אלא בינוני איזה הוא בינוני כל שהקיפו טפח

ר' עובדיה מברטנורא

כזית שאמרו

כגון כזית מן המת ומן הנבלה שמטמא, ורוב שיעורים שבתורה בכזית

אגורי

ששמנו אגור בתוכו

כשעורה שאמרו

עצם כשעורה

כעדשה שאמרו

שרץ מטמא בכעדשה, ומחיה בכעדשה

מביאין טומאה

על אדם הנושאן

בעובי המרדע

דהיינו מלמד הבקר. ועביו אצבע ושליש אצבע בגודל, שהם שתי אצבעות בקטנות.שהטפח ארבע אצבעות בגודל, שהם שש אצבעות קטנות. ונמצא הקפו טפח. שכל שיש ברחבו טפחיש בהקפו שלשה טפחים. וגזרו על שיש בהקפו טפח, אטו על שיש בעביו טפח שהוא מביא אתהטומאה מן התורה

----------------------------------

משנה ט

האמה שאמרו באמה הבינונית וב' אמות היה בשושן הבירה אחת על קרןמזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית היתהיתירה על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חציאצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה אלאשהאומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה

ר' עובדיה מברטנורא

האמה שאמרו

לענין שבת ועירובין וסוכה ומדות וכלאים

באמה בינונית

היא אמה בת ששה טפחים. דאיכא אמה בת חמשה , ואיכא אמהגדולה בת ששה ואצבע. ואמה בת ששה היא הבינונית

שתי אמות

שתי מדות שבהן מודדים האמות, וכל אחת מהן אמה

בשושן הבירה

חדר אחד בנוי על שער מזרחי של עזרה, ועליו שושן הבירה מצויירת, כדי שתהאעליהם אימת מלכות

על של משה

על אמה בת ששה טפחים

שהאומנין נוטלים בקטנה

שהיה הגזבר מתנה עם האומנים כך וכך אמות בנין תעשו לבדקהבית מאמות של משה בכך וכך דמים, ומחזירים לו במדת האמה היתירה עליה אצבע, כדי שיוסיפומשלהם על תנאם, פן יפחתו ונמצאו באין לידי מעילה שנהנו מן ההקדש. ולמה שתים, חדא לכספאודהבא, שכשמתנים עם צורפי זהב וכסף לעשות טבלה בת ארבע וחמש אמות באמה של משה,מחזירים למדה היתרה עליה חצי אצבע, לא למדה היתרה עליה אצבע, לפי שאומנות יקרה היא ואיןמפסידין אותן כל כך

Keilim17: 8

כַּזַּיִת שֶׁאָמְרוּ — לֹא גָדוֹל וְלֹא קָטָן אֶלָּא בֵינוֹנִי, זֶה אֲגוּרִי. כַּשְּׂעוֹרָה שֶׁאָמְרוּ — לֹא גְדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה אֶלָּא בֵינוֹנִית, זוֹ מִדְבָּרִית. כָּעֲדָשָׁה שֶׁאָמְרוּ — לֹא גְדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה אֶלָּא בֵינוֹנִית, זוֹ מִצְרִית. כָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְּעֹבִי הַמַּרְדֵּעַ — לֹא גָדוֹל וְלֹא קָטָן אֶלָּא בֵינוֹנִי. אֵיזֶה הוּא בֵינוֹנִי? כָּל שֶׁהֶקֵּפוֹ טֶפַח.

The olive of which [the Rabbis] spoke [is] neither large nor small but of medium size, which is an aguri. The barley of which [the Rabbis] spoke [is] neither large nor small but of medium size, which is a desert [barley]. The lentil of which [the Rabbis] spoke [is] neither large nor small but of medium size, which is an Egyptian [lentil]. All movable objects convey tumah when they are as thick as an ox-goad, [one that is] neither big nor small but one of medium size. What is [meant by] one of medium size? Any one that has a circumference of one handbreadth.

Keilim17: 9

הָאַמָּה שֶׁאָמְרוּ — בָּאַמָּה הַבֵּינוֹנִית. וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיוּ בְשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה יְתֵרָה עַל שֶׁל משֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵרָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵרָה עַל שֶׁל משֶׁה אֶצְבַּע. וְלָמָּה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? אֶלָּא שֶׁהָאֻמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחֲזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה.

The amah of which [the Rabbis] spoke is a medium amah. Two [one-] amah [measuring sticks] were [kept] in Shushan HaBirah, one at [its] northeastern corner, and one at [its] southeastern corner. [The one] at the northeastern corner was longer than [the amah] of Moses by a half-fingerbreadth. [The one] at the southeastern corner was longer than that one by [another] half-fingerbreadth; [this second measuring stick] is thus found to be longer than [the amah] of Moses by a full fingerbreadth. And why did [the Rabbis] speak of one large [amah measure] and one small [amah measure]? So that the craftsmen would take [contracts] according to the small [amah measure] and return [the finished products] according to the large [amah measure], in order that they should not come to [commit] me’ilah.

Suggestions